בפרשתנו כתוב "ואלה תולדות אהרן ומשה" (ג, א) ומפרש רש"י "מלמד שכל המלמד בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו".

ויש לבאר זה על פי תורתו הידועה של הבעש"ט שכל רגע ורגע מחי' הקב"ה את העולם, ובורא אותו מחדש (עיין בזה בארוכה בספר התניא שער היחוד והאמונה פ"א). ונמצא על פי זה, שגם חיות האדם מתחדשת בכל רגע ורגע ממש.

והנה חיי בני ישראל תלויים ועומדים בלימוד התורה הק', וכמו שאומרים (ברכות ק"ש של ערבית) "כי הם חיינו ואורך ימינו". והפורש מן התורה עונשו כרת (סנהדרין צט, א), כי הרי זה כפורש מן החיים ר"ל.

ויש לבאר בדרך הרמז שבכך מלמדנו הכתוב, שגם המצוות שנקראו בשם "משפטים" ו"עדות" שהשכל מחייבן או מסכים לקיומם, וכמאמר רז"ל　 (עירובין ק, סע"ב) "אילמלא לא ניתנה תורה היינו למדין צניעות מחתול כו'", הנה גם מצוות אלו יש לקיימם מצד קבלת עול מלכות שמים, כמו חוקים, "חוקה חקקתי גזירה גזרתי" (במדבר רבה ר"פ חוקת).

וכמאמר רז"ל הידוע "לא יאמר אדם אי אפשי כו' אלא אפשי ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי" (תורת כהנים קדושים כ, כו)- "גזר" דייקא, גזירה גזרתי.

(ע"פ תורת מנחם חכ"ה עמ' 292)