chiddush logo

חיוב אכילת פת בסעודה שלישית (1 תגובות לחידוש זה)

נכתב על ידי ישראל, 9/11/2010

 

שו"ע סימן רצ"א ס"ה: צריך לעשותה בפת, וי"א שיכול לעשותה בכל מאכל העשוי מאחד מחמשת מיני דגן, וי"א שיכול לעשותה בדברים שמלפתים בהם הפת כבשר ודגים אבל לא בפירות, וי"א דאפילו בפירות יכול לעשותה. וסברה ראשונה עיקר שצריך לעשותה בפת, אא"כ הוא שבע ביותר.

הגה: או במרום שא"א לאכול פת, כגון בערב פסח שחל להיות בשבת שאסור לו לאכול פת לאחר מנחה כדלקמן בהלכות פסח סימן תמ"ד ס"א. (לדעת הרמ"א שם, ולדעת המחבר שם שיכול לאכול מצה עשירה, יקיימה במצה עשירה כמבואר שם, דהיינו מיני מזונות, שהרי מצה עשירה ברכתה מזונות עיין סימן קס"ח ס"ז)

ועל פי הסוד צריך לאכול ג"כ פת דיקא כמו שמובא בפרי עץ חיים שהאר"י היה אוכל שלש סעודות בפת עיי"ש פרק י"ז והלאה.

רבי שמעון בר יוחאי אומר: העדתי על עצמי שלא ביטלתי שלוש סעודות (זהר האזינו דף רפח).


כתוב בזוהר הקדוש פרשת אמור (דף צד ודף צה) שר' שמעון אמר לבנו אם היו"ט הראשון (בחו"ל או בראש השנה בארץ ישראל) הוא אורחו של שבת, דהיינו שחל בשבת, יכול לבטל סעודה ג' ולהעלותו לסעודת ליל יו"ט ב' כדי שיאכל אותה לתאבון, ואם לא, דהיינו שיו"ט לא חל בשבת אלא ביום ראשון אינו מבטל ומעלה סעודה ג' בשביל סעודת ליל יו"ט שיכל לתאבון.

ובי"ד שחל בערב פסח מדוע נדחית סעודה ג' מפני סעודת ליל פסח, כיון א. משום מצות ומרורים, שאדם צריך לאוכלם לתיאבון. ב. משום חמץ מפסח, שהרי משש שעות ומעלה לא נמצא חמץ בבית, ועריכת שולחן בלא לחם לא הוי עריכת שולחן (כנראה כוונתו לתרץ שהרי אפשר לאכול מצה עשירה שהיא מזונות, או מיני פירות).

מוכח מכאן שר' שמעון סבר שחייבים לאכול דוקא לחם בסעודה שלישית.

ממשיך ר' שמעון בזוהר ואומר: וא"ת נקיים סעודה שלישית ביין, נכון אפשר ביין כיון שהוא גורם לתאבון ולא מקלקל תאוות אכילה בליל פסח (ואע"פ שאמר קודם שעריכת שולחן בלא לחם לא הרי עריכה, כנראה כוונתו שבדיעבד אפשר לקיים ביין, וערב פסח הוא כדיעבד), אבל מימי הייתי משתדל שלא לבטל סעודה ג', וכו'.

וממשיך ר' אבא ואומר כך היה עושה ר' שמעון כשהיה צריך לאכול סעודה ג' של שבת, היה עורך שולחנו והיה עוסק במעשה מרכבה והיה אומר: זוהי סעודת המלך זוהי סעודת המלך וכו'.

(כתבתי את הזוהר לפי פירוש הסולם, לא עיינתי בפירושים אחרים)

יש שלומדים פשט בקטע האחרון של הזוהר שר' שמעון עסק במעשה מרכבה בערב פסח שחל בשבת ובזה הוא יצא ידי חובת סעודה ג'.

 

מוכח גם מדברי ר' שמעון בר יוחאי כמו שנפסק להלכה בשו"ע שסבר שסעודה שלישית דוקא בפת, ובדיעבד כגון ערב פסח שחל להיות בשבת אפשר גם ביין.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (1)
ישראל (9/11/2010)
כתבנו בחידוש "יש שלומדים פשט בקטע האחרון של הזוהר שר' שמעון עסק במעשה מרכבה בערב פסח שחל בשבת ובזה הוא יצא ידי חובת סעודה ג". וצ"ע ממה נפשך, אם ר"ש יכל לתקן בעולמות העליונים את התיקונים שעושים ע"י הסעודה, מדוע ר"ש לא נהג כך כל שבוע? ואם א"א לתקן מה הועיל מה שנהג כך בערב פסח? ונראה שהרי בכל המצוות ישנם צדיקים שיכולים ע"י כוונת המצוות לקיים אותם ברוחניות כמו שמובא בשבחי הר"ן - סדר הנסיעה של ר' נחמן מברסלב לארץ ישראל - אות כב, כשחזר מארץ ישראל ובטעות עלה על ספינה של ישמעאלים מובא כך: "וְגדֶל עצֶם הַסַּכָּנוֹת שֶׁהָיָה לָהֶם בַּחֲזִירָתָם אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר כִּי הָיוּ עַל הַסְּפִינָה הַזּוֹ שֶׁל מִלְחָמָה שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה יִשְׁמְעֵאלִים וְהֵם הָיוּ רַק שְׁנֵי יְהוּדִים לְבַד וְדֶרֶךְ הַיִּשְׁמְעֵאלִים, בִּפְרָט אַנְשֵׁי מִלְחָמָה לִתְפּס יְהוּדִים וּלְמָכְרָם בְּמֶרְחַקִּים לַעֲבָדִים וְהָיָה לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, פַּחַד גָּדוֹל מִזֶּה וְאָמַר: שֶׁהִתְחִיל לַחֲשׁב בְ
(להמשך התגובה לחץ כאן )

ציורים לפרשת שבוע