"שְׁמִירַת הַבְּרִית כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גֶּדֶר עֶרְוָה, אַתָּה מוֹצֵא קְדֻשָּׁה (וַיִּקְרָא רַבָּה כ"ה, הוּבָא בְּרַשִׁ"י) כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה... וְעַל כֵּן בְּרִית מְכֻנָּה בְּשֵׁם שַׁדַּ"י, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ל"ה): 'אֲנִי אֵ-ל שַׁדַּי פְּרֵה וּרְבֵה', כִּי שַׁדַּי הוּא בְּחִינַת שֶׁיֵּשׁ דַּי בֶּאֱלקוּתִי לְכָל בְּרִיָּה (כַּמּוּבָא בְּפֵירַשִׁ"י לֶךְ לְךָ יז). וּכְשֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר הַבְּרִית, הַיְנוּ עַל יְדֵי גֵּאוּת הוּא עוֹשֶׂה לְעַצְמוֹ עֲבוֹדַת אֱלִילִים, הוּא מַרְאֶה שֶׁאֵין דַּי לוֹ בֶּאֱלקוּתו, עַד שֶׁצָּרִיךְ עֲבוֹדַת אֱלִילִים, וְעַל כֵּן פּוֹגֵם בְּשַׁדַּי שֶׁיֵּשׁ דַּי בֶּאֱלקוּתוֹ לְכָל בְּרִיָּה. וּכְשֶׁשּׁוֹמֵר הַבְּרִית הוּא זוֹכֶה לָאוֹר הַמֵּאִיר לוֹ לִתְשׁוּבָה".

(ליקוטי מוהר"ן, חלק א, יא, ג)

שמירת הברית היא היכולת לשלוט בכוחותיו ולרסן את עצמו, ולהביאו לעמדה מאוזנת המסמנת את יכולתו של האדם להיות שלם עם עצמו ועם מקומו, ובכך להתחבר חיבור עמוק לאלוקי שבאדם ולאלוקי שבזולת. חיבור שמכוחו יש אמון, נאמנות בין אדם לזולתו, כבוד עצמי וכבוד לזולת. במצב של קלקול הברית האדם רוצה לשלוט, הקשר עם הזולת הופך להיות לרצון מתמיד לְנָכֵס לעצמו את מה שאינו שלו, להעצים את ה"אני" בעזרת ניצולו של הזולת, ללא רצון אמיתי לשותפות אמת וללא התייחסות אמיתית למקומו של הזולת.

רבי נחמן סבור, ששמירת העיניים, שמירת הברית וההתגברות על הניאוף, מביאה לכך שהאדם יהיה אחד עם עצמו ועם חייו, ולא יחפש את מקומו בחוץ אלא בפנים, ומהוות יחדיו את הבסיס לתיקון המציאות, ולכריתת הברית בין האדם לבוראו. מאידך, המיניות הפרועה קשורה קשר הדוק לכאוס ולכן עלינו להילחם בה, למרות הידיעה שזהו תהליך קשה ומורכב.

הקשר בין שמירת הברית לבין חירות נראה במבט ראשון פרדוקסלי. לרוב אנו חושבים ההפך, שמי שאין לו ברית הוא בן חורין לעשות כרצונו. מי שאינו נשוי, למשל, נהנה מיתר חירות בהשוואה למי שנשוי. אך למען האמת, חירות ללא ברית אינה חירות, אלא חוסר גבולות והתפרקות. 

החירות במובנה העמוק תלויה בברית. חירות איננה אנרכיה ועשיית "מה שמתחשק לי", היא כרוכה ביכולתי למצוא משמעות בקיומי.  כפי שאמר חכם אחד:"נהר שאין לו גדות מצדדיו, הופך להיות שלולית...". מה שמאפשר את תנועת הנהר, את עוצמתו ואת יכולתו לזרום למקומות נוספים הוא הנתיב שלו. אם אין לו גבולות ונתיב הוא בעצם בִיצָה, משמע דשדוש במקום.

תיקון הברית המתחיל בברית המילה וממשיך בשמירה על חיי קדושה וטהרה בכל מה שקשור לעולם התאוות המיני, מהווה נדבך יסודי בתורת רבי נחמן. שמירת הברית מייצגת את היכולת לשמר זיקה בין המציאות החומרית הגשמית ואפילו המסואבת לבין האידיאה האלוקית. כריתת ברית עם הקב"ה דווקא במקום המבטא את תאוותיו החומריות של האדם, מבקשת לאפשר לאדם ליטול חלק בעולם הגשמי ובד בבד לא לאבד לרגע את הזיקה לעולמות עליונים.

הרב שג"ר זצ"ל (הרב שמעון גרשון רוזנברג), מתוך הספר "שיעורים על ליקוטי מוהר"ן - חלק א"

הרב איתמר אלדר, מתוך האתר: "בית המדרש הוירטואלי" של ישיבת הר עציון - http://etzion.org.il/he/home