ויש לדייק בלשון רש"י, שבקושייתו כתב "מה ראו נשיאים להתנדב בחנוכת המזבח תחילה". ולכאורה אינו מובן, הרי ברור הדבר שבהיותם "נשיאי העדה" היה להם להתנדב תחילה, ואם כן, קושיית רש"י הייתה צריכה להיות להיפך "מה ראו נשיאים שבמלאכת המשכן לא התנדבו בתחילה" ולא על זה שהתנדבו תחילה בחנוכת המזבח?

ויש לומר הביאור בזה, שאדרבה, מצד היותם נשיאים הי' להם להתנדב דווקא באחרונה, כי תפקידו של נשיא הוא להשתדל לכל לראש בטובת הציבור, ורק אחרי מילוי צרכי הציבור יכול הוא לחשוב על טובת עצמו.

והוא הוא הטעם לכך שבמלאכת המשכן נתנדבו הנשיאים דווקא באחרונה, כי מצד היותם נשיאי העדה חשבו שלכל לראש עליהם לדאוג לזה ש"יתנדבו ציבור מה שמתנדבין", והלוואי שישלימו את כל צרכי מלאכת המשכן, אפילו אם על ידי זה לא יוותר לנשיאים עצמם חלק בתרומת המשכן, כי תפקיד הנשיאים היא לכל לראש לדאוג ולהשתדל בטובת הציבור שימלאו את חובתם.

ורק "מה שמחסרין", היינו אם יהיו דברים שחסרים לישראל, "אנו משלימים אותו", שהנשיאים יטלו חלקם במצוה רק לאחר שידאגו ויוודאו שבני ישראל עשו כל שביכלתם לתרומת המשכן.

וזהו שהקושיא היא "מה ראו נשיאים להתנדב בחנוכת המזבח בתחילה", כי מצד היותם נשיאים הי' עליהם לעשות כן גם בחנוכת המזבח, לדאוג תחילה לטובת הציבור, ורק לאחר מכן לדאוג על טובתם הם.

[וזה שהנהגתם בנדבת המשכן נקרא בשם "נתעצלו" עד ש"נחסרה אות אחת משם" אינו משום שאין זו הנהגה הראויה לנשיאים, אלא מצד ענין פרטי במלאכת המשכן, כמבואר במקור הדברים בארוכה, ע"ש].