העבודה והשמירה של האדם בגן עדן (4 תגובות לחידוש זה)
"לעבדה ולשמרה" (ב, טו)
את מה היה האדם צריך לעבוד ולשמור?
אפשר למצוא תשובה לשאלה זו מתוך הקבלה
לפסוקים שנאמרו אחרי גירוש האדם מגן עדן: "וישלחהו ה' אלקים מגן עדן לעבוד את האדמה אשר לוקח משם... וישכן מקדם
לגן עדן את הכרובים... לשמור את דרך עץ
החיים" (ג, כג-כד). הקבלת לשונות "עבודה"
ו"שמירה" מלמדת שני דברים: (א) לפני החטא, היה צריך לעבוד את האדמה בתוך הגן; ולאחר החטא חייב היה לעבוד את האדמה "אשר לוקח משם", דהיינו מחוץ לגן (שהרי האדם נברא לפני שה' נטע
את הגן, ומכאן שהאדמה שממנו נברא לא היתה בתוך הגן).
(ב) לפני החטא, תפקיד האדם היה "לשמור
את דרך עץ החיים", ולאחר החטא,
הועבר התפקיד לכרובים. ואם נשאל, איזו שמירה היתה נחוצה לפני החטא, והרי עץ החיים היה
מותר לאדם אז? התשובה היא, ש'עץ החיים' הוא התורה, שנאמר 'עץ חיים היא למחזיקים בה' (משלי ג, יח), ותפקיד האדם בגן עדן היה
לשמור את התורה, במקביל לעבודת האדמה; ולאחר החטא, הוצבו הכרובים גם בקודש הקדשים,
על הארון שבתוכו נמצאת התורה, כמו שהוצבו ליד גן עדן לשמור את דרך עץ החיים.
והתשובה שענית - יפה ונפלאה.
אך דע לך שלפי סודן של דברים, החידוש הזה טעון ביאור ובירור.
משום "שלעובדה ולשומרה" שהיה בגן עדן, זה כלל לא הולך על "האדמה" אשר שם, אלא על הפרצופים העליונים והספירות שבהם ואכמ"ל. (שם גם נעשה הפגם, ולעתיד לבוא בזה יהיה התיקון - כמובא באוצר הפסוקים בסוף דרוש א' - בביאור חטא עץ הדעת ואכמ"ל).
ממילא "ההקבלה" שעשית בין העבודה שבגן עדן לעבודה שלאחר הסילוק, הגם שהיא יפה ונפלאה, לפי סודן של דברים - צריכה היא ביאור ובירור.
תודה רבה על המקורות.
אבל לעצם הענין, ברור שלכל הדעות אחרי הגירוש, האדם עבד מחוץ לגן שהרי היה אסור לו להיכנס לגן. וזה מה שרציתי להראות בהקבלת המלים - שזה היה ההבדל בין "לעבדה" לבין "לעבוד...".
אומנם כתוב בבראשית ב' ז'
וַיִּיצֶר ה' אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם, ולאחר מכן (בפסוק ח') וַיִּטַּע ה' אֱלֹקִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר: ובפסוק הבא כתוב בראשית פרק ב
וַיַּצְמַח ה' אֱלֹקִים מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל וְעֵץ הַחַיִּים.
על פניו נראה שקודם נברא האדם, לאחריו הגן, ולאחר מכן הנטיעות.
אך מבואר בתרגום יהונתן (ובכתר יהונתן) על המקום, שהגן נברא "מקדם" פירוש מלפני בריאת האדם, ואחר כך נברא האדם והונח שם "לעבוד ולשמור את מה שכבר היה".
גם מפסוק "ט"ו ופסוק ט"ז שם, משמע שהאדם בא לגן עדן "המוכן והמושלם". (פשטות תרגום יהונתן שם).
וכן הרד"ק שם על פסוק ח' מביא בשם המדרש רבה שהגן כבר היה נטוע קודם בריאת האדם. גם הרמב"ן שם הביא את המדרש רבה הזה, ואומר שכך גם מבואר
נקטת בדבריך את המלים הבאות:
"שהרי האדם נברא לפני שה' נטע את הגן".
אודה לך אם תוכל לתת לי את המקור לכך.