הדלקת נרות ואמירת הלל

נכתב על ידי הרב יוסי איתן ב-15/12/2015

 "מצוות חנוכה נר איש וביתו"  -מקובלנו שהדלקת הנרות היא עיקר מצוות ימי החנוכה. אולם בהגהות "חכמת שלמה" (סימן תרפ"ג) מתייחס הגר"ש קלוגר למצב של אסיר שמאפשרים לו לבחור רק אחת מהשתים: או להדליק נרות בלילה או להתפלל בבוקר שחרית בהלל והודאה. וקובע הגרש"ק שיש להעדיף את התפילה בהלל גם במחיר ויתור על הדלקת נרות. זאת משום שהברייתא הידועה "מאי חנוכה" (שבת,כ"א,ב) המתארת את נס פך השמן, מסיימת ואומרת "קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה" משמע שזה העיקר ולא הדלקת הנרות. ולפי זה הוא הדין בתורן רפואי, במידה ותיאורטית יוכל לעשות רק אחת מהשתיים –יוותר על ההדלקה (נשמ"א). אמנם הדבר לא מצוי, וגם אם קורה –הרי מי שמדליקים עליו בביתו יוצא בכך יד"ח ההדלקה, ונותר לו רק לראות הנרות; ואילו תפילה והלל צריך לקיים בעצמו, מ"מ יש בקביעה זו חידוש מעניין, ולא בהכרח מוסכם... הגרשז"א אינו מקבל דעה זו, וסובר שבוודאי פרסומי ניסא שבנרות עדיף, "ודברי הגרש"ק צ"ע". יתרה מזאת, גם אם ההתפנות להדלקת נרות תגרום (מאיזושהי סיבה) להפסיד תפילת שחרית למחרת, עדיף כך! ויתפלל מנחה פעמיים ויאמר הלל (הליכות שלמה,יז,ה). לדעתו, קריאת ההלל בחנוכה אינו ביטוי של חובת הודאה מיוחדת לחנוכה כמו אמירת על הניסים (כפי שהבין אולי הגרש"ק) אלא מתקנת הנביאים הידועה שיש לומר הלל על צרה שנגאלו ממנה, ונס פך השמן היה אות משמים, שרמז לחז"ל שיש לציין זאת שמונה ימים ולא רק יום אחד (מנח"ש תנינא,נ"ח,ה).

מכל מקום, למדנו שגם ההדלקה וגם ההלל מאד משמעותיים בחנוכה. ערך כפול יש בביטוי הבעת ההודיה והכרת הטוב כלפי שמיא על טובותיו ונפלאותיו. הן בדיבור –אמירת על הניסים וברכת שעשה ניסים, והן במעשה -הדלקת נרות באופן היוצר תהודה ופרסום סביבתי. במציאות שבה הרייטינג השלילי כה חזק ומשפיע על האווירה הכללית, חשוב והכרחי להרבות ברייטינג חיובי ומרומם על כל הטוב והיפה, ולספר על הגבורות ועל הרפואות, על הישועות ועל הנפלאות שעשה ה' לאבותינו ולנו בימים ההם ובזמן הזה.   

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה