"ויאמר אלקים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ" (בראשית ו,יג) 'דכתיב "ותשחת הארץ לפני האלקים". ותנא דבי רבי ישמעאל: בכל מקום שנא' השחתה אינו אלא דבר ערוה ועבודת כוכבים. דבר ערוה שנא' (בראשית ו, יב) "כי השחית כל בשר את דרכו", עבודת כוכבים דכתיב (דברים ד, טז) "פן תשחיתון ועשיתם" וגו'' (סנהדרין נז,א) '"ויאמר ה' לנח קץ כל בשר בא לפני" א"ר יוחנן: בא וראה כמה גדול כחה של חמס, שהרי דור המבול עברו על הכל ולא נחתם עליהם גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל. שנאמר (בראשית ו, יג) "כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ" וכתיב (יחזקאל ז, יא) "החמס קם למטה רשע לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם" (סנהדרין קח,א). לכאורה אם חטאו בע"ז וערוה, אז מדוע רק הגזל הוא שפסק דינם?- בפשטות ניראה שיש שלוש עברות חמורות, שהם ע"ז גילוי עריות ושפיכות דמים. על ע"ז וג"ע הם עברו אבל על רצח לא עברו (ע"פ הגמ'. במדרש בראשית רבה [לא,ו] מובא שעברו אף על רצח) ולכן בזה היה להם קצת מקום לפליטה, אבל בגלל שחטאו בגזל, שבכך גורמים לאדם להיות עני, ועני חשוב כמת, ששורשו אחד. כמו שלכן 'ותניא: כל מקום שנתנו חכמים עיניהם או מיתה או עוני' (נדרים ז,ב) הרי שעין חכמים לרעה גורם למוות או עוני, סימן שקשורים בשרשם. כך בדומה כשאנשי דור המבול חטאו בגזל הם פגמו בכך כמו ברצח, ואז ניגזר דינם ע"י 3 העברות החמורות למיתה ואבדון. ניראה יותר מזה, רש"י מביא בפס' 'קץ כל בשר- כל מקום שאתה מוצא זנות וע"ז, אנדרלמוסיא באה לעולם והורגת טובים ורעים' (ובדומה לכך נאמר בילקו"ש סימן מג). שלא מובן מיהם הטובים, הרי "כל בשר" חטאו אז מיהם הטובים? ביר' (ובכמה מדרשים) מובא 'א"ר אחא כתיב "כי מלאה הארץ חמס מפניהם" ומה היה חמסן?- הוה בר נש נפיק טעין קופה מלאה תורמוסין והיו מתכוונים ונוטלין פחות משוה פרוטה, דבר שאינו יוצא בדיינין' (יר' ב"מ ד,ב). מניין לחז"ל שהגזל שעשו היה בפחות משוה פרוטה, הרי נאמר חמס משמע גזל, כמו שמובא בסנהדרין?- בפשטות י"ל ע,פ המדרש שמסביר שחמס זה בפחות משוה פרוטה, וגזל זה יותר משוה פרוטה (ב"ר לא,ה. ועוד), ולכן העמידו בצורה של פחות משוה פרוטה. אולם אפשר שלמדו שנאמר "קץ כל בשר בא לפני" שהדגש הוא "כל" לרבות את כולם, גם הטובים (כרש"י) ולכאורה היכן היו טובים?- לזה למדו שעל ע"ז וג"ע שייך לדון את כלל האנשים. אבל קטנים מבן 20 שנה הרי לא נידונים בבי"ד של מעלה?וקטנים מ-13 אף לא נחשב לחטא. אם כן מצידם אי אפשר לדונם כרשעים, והם ה'טובים' כיון שעושים מעשים טובים, ולא נחשב להם מעשיהם הרעים, וכאשר חל גזר הדין לאבד את כולם הוא חל אף עליהם, אע"פ מצד דינם הם 'טובים' בכ"ז מגיע להם ליפגע כמו כולם בשל האנדרלמוסיא. אבל מצד היותם קטנים לא ראוי ליפגוע בהם, לכן למדו שהם חמסו, ובכך עשו מחלוקות שעל דינה אף קטנים נענשים (תנחומא "קרח" סימן ג). לכן למדו שחטאו בפחות משווה פרוטה שאינה יוצאת בדיינים, ולכן נישארת המחלוקת, ובזה אף הקטנים שייכים, ולכן אז חל על כל האנשים דין מיתה, ולכן נחתם דינם דווקא על גזל-חמס. יוצא ש"קץ כל בשר" אף הקטנים "בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם" ולכן ענשם "והנני משחיתם" שההשחתה זה על דבר ערוה וע"ז (כנאמר בסנהדרין), מכאן שבעקבות ערוה וע"ז נהרגים באנדרלמוסיא אף הטובים, כיון שחל השחתה על כולם, סימן שהדין חל על כולם אף על הטובים, ולכן הובא לימוד זה בקטע כעין מחולק ממעשיהם (שחמס זה מעשיהם והשחתה זה ה' עושה) לומר שאף בעניין השחתה הפגיעה היא בכולם, ולכן "משחיתים" שמשמע כולם, אף הטובים. או ש"קץ כל בשר" מתפרש בשל שתי העברות שחל על כל בשר, אף אם הוא טוב, ו"כי מלאה" מסביר כיצד חל אף על הקטנים. אולי גוי שגזל חייב מיתה, אולי כיון שפוגע באחר זה מעיר בו את רצון הפגיעה באדם, וסופו להרוג, ולכן כנגד זה במבול נידונו בסופם (חתימת דינם) להריגה.