פרשת כי תצא - ממלחמה לגאולה, הכיצד?

מאמר  מאת: אהובה קליין.

פרשת כי תצא  כוללת מספר רב של נושאים, ביניהם מצוות עשה ,מצוות לא תעשה, הוראות לגבי יציאה למלחמה והמתכון לחיים ארוכים על פני האדמה.

וכך פותחת הפרשה: "כי תצא למלחמה על אויבך ונתנו ה' אלוקיך בידך ושבית שביו" . [דברים  כ"א, י]

ובהמשך נאמר : "אבן שלמה וצדק יהיה לך איפה שלמה וצדק יהיה לך למען יאריכו ימיך על האדמה אשר ה' אלוקיך נותן לך" [שם, כ"ה, ט"ו]

ההפטרה הנקראת בסוף  הפרשה – מהווה  המשך חזון ישעיהו הנביא: הופעת הגאולה אשר עמה תגיע ברית שלום נצחית  לעם ישראל מאת הקב"ה.

השאלות הן:

א] על איזו מלחמה התורה מדברת?

ב] מהו המתכון לחיים ארוכים בארץ?

ג] כיצד  תתרחש הגאולה לעתיד לבוא?

תשובות:

היציאה למלחמה.

על פי רש"י: מדובר במלחמת רשות שהרי  במלחמת ארץ ישראל - היינו- מלחמת מצווה- אין לומר: "ושבית שביו" שהרי כתוב כבר: "לא תחיה כל נשמה" [שם כ, ט"ז]

 ושואל רש"י: מהי מלחמת רשות? התשובה: כל מלחמה נקראת רשות , חוץ ממלחמת יהושע - שמטרתה הייתה לכבוש את ארץ ישראל.[רש"י סנהדרין ]

הצדיק רבי מנחם מנדל  מקוצק אומר שני רעיונות על יציאה למלחמה :

א] הטעם שנאמר: "כי תצא. ."בלשון יחיד ולא בלשון רבים- כי תוצאת המלחמה  נקבעת על פי היוזמה שהמנהיג לוקח וככל שהוא יקדים את האויב בתחבולות מלחמה,כך ישנו סיכוי טוב יותר שבע"ה - ההצלחה  תגיע-כפי שנאמר: "ונתנו ה' אלוקיך בידך".

ב] מדובר  במלחמת היצר: כל עוד האדם אינו נותן ליצר הרע דריסת רגל אצלו מובטח לו שיהיה לו קל יותר להתגבר על מזימותיו ולנצח אותו.

המתכון  לחיים ארוכים בארץ.

נאמר: "אבן שלמה וצדק יהיה לך.."

במסכת בבא  בתרא [פ"ח, ע"ב] מסיקים חז"ל מהמשפט: "אבן שלמה וצדק יהיה לך"- אדם המוכר דבר מסוים לחברו צריך שיוסיף על המשקל הקיים, שהרי התורה מדייקת וכותבת: "אבן שלמה יהיה לך"

על כך אומר  רבי יהונתן אייבשיץ:  שהקב"ה קוצב לכל אדם את תקופת חייו בעולם הזה, אך כאשר אדם מקיים את הביטוי: "אבן שלמה וצדק יהיה לך" ומכריע את הכף לטובת רעהו כפי שדורשים חז"ל- הקב"ה גומל לו מידה כנגד מידה ומוסיף לו עוד על הימים שקצב לו לחיות וההוכחה שכתוב בהמשך: "למען יאריכו ימיך על האדמה אשר ה' אלוקיך נותן לך"

ולעניות דעתי: יש כאן רמז  לקיום כל מצוות התורה והשכר: כפי שנאמר גם בקריאת שמע: "למען ירבו ימיכם וימי בניכם על פני האדמה.."

חזון הגאולה על פי ישעיהו.

מעניין כי הנביא  גם בהפטרה זו ממשיל את ציון – הלוא היא ישראל-  לאישה עקרה שלא היה ביכולתה ללדת, אך ביום הגאולה הכול משתנה לטובה, הנה מגיעים הבנים השבים  מן הגלות  ומתיישבים בכל המקומות בארץ ישראל- היכן שהיו גרים הגויים בזמן שבני ישראל היו בגלות.

וגם יזכו להתיישב במקומות  שהיו שוממים בזמן שהותם בגלות.

וישנה כאן הבטחה לעם ישראל על ברית שלום נצחית, כשם שה' הבטיח שלא יביא עוד מבול לעולם, כך  נשבע שיותר לא יקצוף על עם ישראל.

ובעוד שההרים שנראים איתנים ויציבים הם עלולים לזוז  ברעש אדמה, הרי בניגוד לכך, ברית השלום שהקב"ה כורת עם- עם ישראל- שרירה וקיימת לעד.

כל האהבה והנאמנות של ה' לעם ישראל מובטחים כשבועה וכמו כן ברית השלום שה'  כרת  עם - עם ישראל לא ייהרס , במילים אחרות -לא יופר.

זוהי ברית שלום נצחית שבה הקב"ה מתחייב שלא יכעס יותר על עם ישראל,

כמו שנאמר: "כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה וחסדי מאתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט אמר מרחמך ה' " [ישעיהו נ"ד, י]