chiddush logo

צדקה חו"ל וא"י

נכתב על ידי יניב, 6/8/2015

 

"כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה' אלקיך נתן לך לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון" (דברים טו,ז). '"בארצך"- יושבי ארץ ישראל קודמים ליושבי ח"ל. "אשר ה' אלקיך נותן לך" - מכל מקום' (ספרי [סימן קלג]). מביא על זה הת"ת שמה שנאמר שעניי א"י קודמים לעניי חו"ל לכאורה סותר את הדרשה של עניי עירך '"באחד שעריך"- יושבי עירך קודמים ליושבי עיר אחרת' (שם). לכן העמיד שמדובר כשבאים שני עניים מערים אחרות, כשאחד מא"י והשני מחו"ל, שאז של א"י קודם (וכן מובא בב"ח [יו"ד סימן רנא]) והוסיף שלפי העקרון הזה כיון ש'ירושלים יש לה קדושה ומעלה משאר ערי א"י.. א"כ לפי"ז יתחייב דעניי ירושלים קודמין לעני עיר אחרת שבא"י'. מה שמביא שמדובר על עניים ממקום אחר ניראה שרמוז בספרי '"באחד שעריך" - יושבי עירך קודמים ליושבי עיר אחרת. "בארצך"- יושבי הארץ קודמים ליושבי ח"ל. כשהוא אומר "באחד שעריך" - היה יושב במקום אחר אי אתה מצווה לפרנסו' וכו', ניראה שהכניסו את הדין של "ארצך" באמצע לברר שמדובר כשבאים ממקום אחר ולא מעירו, שאז אין קדימות לאחד מהם, שאז עניי א"י קודמים. ואולי אפשר שמדובר כשהעיר בחו"ל קרובה באותו אזור\מדינה, והעיר מא"י רחוקה, בכ"ז לא חל דין קירבה בכדי שיהיה חשוב יותר משל א"י (ואם בין ערי חו"ל ניראה שהקרוב באותו אזור או מדינה קודם). ואולי אפשר שמובא בספרי מיד 'היה מחזר על הפתחים אין אתה זקוק לכל דבר' שלכאורה אם מחזר על הפתחים עדיין יש בו מצוות צדקה?- לכן ניראה שיש מצוה אבל אין בו קדימות לעני ממקום אחר, שאולי בזה חל שעני מא"י קודם לו, ואילו מחו"ל עני מעירך קודם. ניי א"י קודמים אפילו לעניי עירך, כיון שבצדקה לעניי א"י אתה גם מקיים מצוות ישוב א"י ולכן קודמים לשל חו"ל, אפילו מעירך. וניראה שזהו הטעם שעניי א"י קודמים, ולא בשל קדושת המקום, שלא מצאנו שום מקור שלעני שבירושלים יש קדימות מעניי שאר א"י, ולכן קשה לקבל את דברי הת"ת להעדפת עניי ירושלים (ובערוך השולחן יו"ד רנא,ח. פסק 'ודע שעניי ירושלים קודמין לשארי עניי א"י' וכו'). לכן ניראה שהטעם הוא משום ישוב א"י ומימלא בזה אין הבדל בין ירושלים לשאר א"י. אולי עניי א"י קודמים בשל שפחות מלוים בא"י בגלל החשש משמיטת כספים, ולכן מזהירה מיד התורה "השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו" (פס' ט) לכן עניי א"י קודמים כי קשה להם יותר. אולי לכן רש"י לא הביא זאת וגם לא מובא בגמ' וברמב"ם קדימות של עניי א"י, כיון שיש פרוזבול אז מלוים כרגיל גם בא"י. (ובשו"ע יו"ד רנא,ג. פסק 'ויושבי א"י קודמין ליושבי חו"ל'). עוד ניראה שיש טעם לקדימות של עניי א"י בשל מעלת הצדקה, שמובא על הפס' “עם לבבך בליעל" 'רבי יהושע בן קרחה אומר: כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים. כתיב הכא "השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל" וגו', וכתיב התם "יצאו אנשים בני בליעל", מה להלן עבודת כוכבים אף כאן עבודת כוכבים' (כתובות סח,א). ונאמר בכתובות (קי,ב) 'אלא לומר לך כל הדר בחו"ל כאילו עובד עבודת כוכבים' מימלא כיון שבשורש הצדקה יש עניין כנגד ע"ז, מימלא לכן צדקה במהותה מיועדת לדרים בא"י (ומימלא אין הבדל בין ירושלים לא"י). ניראה שע"ז מהותה חשיבות הגשמי, שתופס שהוא אל, ואילו בצדקה הוא מכריז שהכל של ה', ולכן זה היפך מע"ז. וזה גם מעלתה של א"י, שהגשמי שבה קדוש ומחובר לה', ולכן היפך מע"ז. וזהו שאומרת הגמ' 'ת"ר: לעולם ידור אדם בא"י אפי' בעיר שרובה עובדי כוכבים ואל ידור בחו"ל ואפילו בעיר שרובה ישראל, שכל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוק, וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוק, שנא' "לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלקים". וכל שאינו דר בארץ אין לו אלוק? אלא לומר לך: כל הדר בחו"ל כאילו עובד עבודת כוכבים' וכו'. כשהגמ' אומרת 'אלא לומר לך' משמע שמסביר מהו אין לו אלוק, שאם היתה חוזרת בה היה צ"ל 'אלא כל הדר' וכו', מהלשון 'לומר לך' משמע שזה הסבר, וכיצד מסביר ע"ז שאין לו אלוק?- אלא שזהו כמו שאמרנו שא"י קשורה בה' ולכן היפך מע"ז, וזהו שמסביר כאילו עובד ע"ז שזהו שאין לו אלוק, שאין לו את הקשר הישיר לה' אף בגשמי, ולכן זה קרוב לע"ז שהגשמי הוא כח עצמאי. וזהו שמאמין בה' (ולכן לא ממש אין לו אלוק) אבל אין לו חיבור בגשמי לה' ולכן הוא כמו עובד ע"ז שמתרחק מה' בחיבור והעצמת הגשמי.

לע"נ אמו"ר אברהם בן יהושע צבי כ"מ.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה