גם "הדלקת" נשמות ישראל "כשרה בזר"

בתחילת פרשתנו כתוב "בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות". ופסק הרמב"ם (הל' ביאת המקדש פ"ט ה"ז) שהדלקת הנרות כשרה בזר.

ההוראה בעבודת ה' מפסוק זה לכל אחד מישראל:

כתיב (משלי כ, כז) "נר ה' נשמת אדם". כלומר, שנשמתו של כל יהודי, איזה שיהיה, היא בבחינת נר שמאיר באור אלוקי. אולם ישנם יהודים שה"נר" שלהם, אור נשמתם, אינו גלוי, אלא הוא טמון בעומק לבבם ומכוסה בכמה כיסויים המסתירים את אורו האלוקי.

הנה זו היא עבודת אהרן כהן גדול: "להעלות" ולגלות בכל "שבעת הנרות" – שהם שבעה סוגים בנשמות ישראל (ראה לקו"ת במדבר כט, ג) – את ה"נר ה'" של נשמתם.

וגם "הדלקה" זו "כשרה בזר": אל יאמר אדם שרק אהרן הכהן מצווה על "העלאת הנרות" והדלקת נשמות ישראל. שכן של אחד מישראל, גם "זר", מצווה "הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" (אבות פ"א מי"ב). היינו שחובה על כל אחד ואחד לקרב את אלו שאור נשמתם נעלם ומכוסה, ולהעלות ולהדליק את נשמתם ב"נר מצוה ותורה אור".

(ע"פ לקוטי שיחות ח"ב עמ' 316 ואילך)