מרן גדול הדור שר התורה הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א מביא בספרו 'תורת השבת והמועד' מאמר בשם 'הכתב בו נתנה התורה', ובו הוא מפרט ומעמיק על הכתב שבו נתנה התורה, שיש בזה כמה דעות: 'אמר מר זוטרא ואיתימא מר עוקבא: בתחלה ניתנה תורה לישראל בכתב עברי ולשון הקודש, חזרה וניתנה להם בימי עזרא בכתב אשורית ולשון ארמי, ביררו להן לישראל כתב אשורית ולשון הקודש והניחו להדיוטות כתב עברית ולשון ארמי.. תניא, רבי יוסי אומר: ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו לישראל אילמלא (לא) קדמו משה, במשה הוא אומר :ומשה עלה אל האלקים" בעזרא הוא אומר "הוא עזרא עלה מבבל" מה עלייה האמור כאן תורה אף עלייה האמור להלן תורה. במשה הוא אומר "ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם חקים ומשפטים" בעזרא הוא אומר "כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ה' (אלקיו) ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט". ואף על פי שלא ניתנה תורה על ידו נשתנה על ידו הכתב, שנאמר "וכתב הנשתוון כתוב ארמית ומתורגם ארמית" וכתיב "לא כהלין כתבא למיקרא ופשרא להודעא למלכא" וכתיב "וכתב את משנה התורה הזאת כתב הראוי להשתנות". למה נקרא אשורית? שעלה עמהם מאשור. תניא, רבי אומר: בתחלה בכתב זה ניתנה תורה לישראל, כיון שחטאו נהפך להן לרועץ, כיון שחזרו בהן החזירו להם, שנאמר: "שובו לביצרון אסירי התקוה גם היום מגיד משנה אשיב לך". למה נקרא שמה אשורית? שמאושרת בכתב. רשב"א אומר משום ר' אליעזר בן פרטא שאמר משום רבי אלעזר המודעי: כתב זה לא נשתנה כל עיקר, שנאמר "ווי העמודים" מה עמודים לא נשתנו אף ווים לא נשתנו, ואומר "ואל היהודים ככתבם וכלשונם" מה לשונם לא נשתנה אף כתבם לא נשתנה' (סנהדרין כא,ב -כב,א) וכן מובא בקיצור בירושלמי (מגילה פרק א, הלכה ט) ומוסיף שם: 'אמר רבי לוי: מאן דאמר לרעץ ניתנה התורה עי"ן מעשה ניסים, מאן דאמר אשורי ניתנה התורה סמ"ך מעשה ניסים'. הרי שלוש דעות:א.תמיד היה ונישאר אשורית, ב.היה עברית והשתנה לאשורית, ג. היה אשורית השתנה לעברית וחזר לאשורית. ומובא בגמ': 'דאמר ר' ירמיה ואיתימא ר' חייא בר אבא: מנצפ"ך צופים אמרום. ותיסברא? והכתיב "אלה המצות" שאין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה, אלא מיהוה הואי, מידע לא הוה ידעין הי באמצע תיבה הי בסוף תיבה, ואתו צופים תקנינהו. ואכתי אלה המצות שאין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה? אלא שכחום וחזרו ויסדום. גופא א"ר חסדא מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין' (שבת קד,א) משמע שאין לשנות את האותיות, ומימלא לכאורה תמיד היה באשורית.., ועוד קשה שרב חסדא מעמיד שהלוחות באשורית (ם' וס' בנס עמדו בלוחות) ומסביר בנוסף את הדעה שהיה בעברית והשתנה לאשורית?- (לכאורה זה לא כ"ך קשה כי אפשר שהסביר ולא סבר כך). והביא את שיטות הריטב"א (לחלק בין הכתב של הלוחות לכתב של הס"ת) והרידב"ז (הלוחות הראשונים באשורית והשניים בעברית) והעקרים (שינו כדי לעשות זכר לגאולה) ראה במאמר שם באריכות ועמקות (ועם עוד עיונים קשורים). והנה ניראה שאולי אפשר לומר עוד, שבלוחות ניתן בלשון אשורי, שהוא המשובח (לדעת כולם הוא מעולה יותר) וכאשר חטאו בעגל ומשה שבר את הלוחות האותיות פרחו 'תנא: לוחות נשברו ואותיות פורחות' (פסחים פז,ב) ניראה שהאותיות אשוריות פרחו אבל במקומם נעשו אותיות עבריות, כמו כשחטאו בסוף בית ראשון הוחלף לעברית (כדעת רבי), ולכן בלוחות הראשונים היו שני מצבים, של אשורית ושל עברית, ובלוחות השניים תמיד נישאר אשורית, וכל אחד הביא דעה כדי לברר מה היה בלוחות, הגיע אלינו בעברית (אחרי שנישבר) או תמיד אשורית (שניים) או שהתחלף וככה גם נהגו בס"ת, בית ראשון השתמשו בשל אשורית, כיון שחטאו שינו כמו בלוחות (ואולי מהזמן שהארון ניגנז שראו בזה כמו שבירת הלוחות שניכסה מאיתנו) עד שחזרו מאשור שבזה כמו סוף זמן הכעס, שאז החזירו לאשורית. ואולי אפשר גם, שבלוחות בשני הדברות הראשונים שהם מקודשים יותר (שכולם שמעו מפי ה') היו באשורית, ואילו שאר הדברות היו בעברית. או שבלוחות הלוח האחד (אנכי ה' וגו') באשורית, והשני (שקצר יותר וכולו לאוים) בעברית. והנה ישנה דעה 'ר''ש בן יוחאי אומר: עשרים על לוח זה ועשרים על לוח זה, דכתיב "ויכתבם על שני לוחות אבנים" עשרים על לוח זה ועשרים על לוח זה' (שקלים טז,ב) ופרש קרבן העדה 'דכתיב ויכתבם- משמע שיהו כתובים שני פעמים על כל לוח' שלשם מה יש לכתוב פעמיים?- אולי הכוונה שהיו רשומים פעמיים, אחד באשורית ואחד בעברית, ומימלא כל הדעות נכונות ורק חלקו איזה חלק מרכזי יותר. ורשב"י אומר זאת, כי חשוב לו להדגיש שלכו"ע היה אשורי, כיון שבסוד יש המון התייחסות לאותיות אשוריות כמו שמציין מרן שר התורה גדול הדור הגרש"ג זצוק"ל זיע"א במאמר הנ"ל.

לע"נ אמו"ר אברהם בן יהושע צבי הכ"מ.