מדרש אשאביאל: בהר, עליה א, חסד בשבוע
נכתב על ידי danielginerman, 2/5/2015
בהר, עליה א, חסד בשבוע. ויק' כה,יג: "בשנת היובל הזאת, תשבו (תשובו) איש אל אחזתו (אחוזתו)".
עת לכל חפץ, והכל חוזר על עצמו, כל סיבוב בהזדמנות חדשה להתחדשות, לתיקון המעוות, להתקרב אל התיקון המושלם, משמעותו ישועה, משמעותו שלום. כל שנה שביעית האדמה תשבות; כל שבע שביעיות, האדמה תשתחרר ותיפדה מכל שיעבוד ותחזור לבעליה הראשונים, ועמה, הדרור יתחדש על האדם, לפתוח לפניו את שערי החרות: לחרותו ממש, ידאג ללכת ולהיבנות בעצמו. "בשנת היובל הזאת, תשבו (תשובו) איש אל אחזתו" = 2690, וזה כאילו מזכיר ומפעיל כל אחד על עצמו את זכויות ראשיתו, את מהות נשמתו, [ברא' לב,י] "ויאמר יעקב: אלהי אבי אברהם, ואלהי אבי יצחק, י-הוה: האמר (האומר) אלי שוב לארצך ולמולדתך, ואיטיבה עמך". וכן בכל מחזור, מתחדשת ההבטחה מחדש, ותמיד התקוה עומדת, והישועה כהרף עין נכונה לבוא.
אך השיבה, התשובה, מקבלת ברכה מאת ה' מהיותה יזומה על ידי האדם. כי תדע אשר בשנת המחשים, בשער החמשים, בעת רצון לקבלת התורה אם רק תתעורר לעת נתינתה משמים, "תשבו (תשובו) איש אל אחזתו" = 1472, להיות בני חורין כל העדה מאת ה' (יהו' כא,מב) "ככל אשר נשבע לאבותם", ויקום כל איש משכיל אשר יושב לשלום בתוך עמו, (מ"ב יט,ז) "ושמע שמועה, ושב לארצו"; [יח' לט,כב] "וידעו בית ישראל כי אני י-הוה אלהיכם, מן היום ההוא והלאה", ויקראו דרור לכל באי עולם, להביא ישועה ושלום מעצם היותם, מעצם התיקון אשר מפעילים על עצמם.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
