בל תעוף
בסולם הרוחניות
"ויקחו... איש מחתתו... וישימו עליה קטורת,
ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא ציוה אותם. ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם"
מה כ"כ היה חטאם של נדב ואביהו
שקיבלו עונש כ"כ גדול וכ"כ קשה שמיד בהקמת המשכן הם מתו ואפילו
לא נתנו להם זמן לעשות תשובה או שיכלו להביא קרבן על חטאם?
חטאם היה לפי דרגתם
הגבוהה שכמובן שאין לנו השגה בה כפי שמבארים בספה"ק "בקרבתם לפני ה
וימותו" הם רצו להתקרב אל ה לעלות ולהתעלות ברוחניות ולקפוץ בדרגות של קדושה
אל מחוזות האלוקים, אל משכנות הרוחניות
ששם אפשר להתענג מזיו השכינה, שההנאה היא מהדעת בלבד ללא טיפת חומריות, מקום שהיה צריך גם הכנה נדרשת וגם קניית מדרגות
פחותות מהנה אשר רצו להגיע אליה, ולמדרגה ההיא לא היה אפשר להגיע אלא בעבודה עקבית
ורצופה בעלייה רוחנית מתמדת בלי לדלג על אף קומה במדרג קומת האדם הרוחנית ועבודת ה
שמצפה הבורא מן האדם.
על קטיעא בר שלום
שבזכותו נמנעו גזירות על ישראל ועל רבי אלעזר בן דרדיא שעשה תשובה לפני מיתתו
אומרת הגמרא ע"ז (י יז) שבזכות כך "יצתה בת קול ואמרה מזומן אתה לחיי
העוה"ב, בכה רבי ואמר יש קונה עולמו השעה אחת" שואל המהרש"א על מה
בכה רבי הרי הם זכו לחיי העוה"ב?
והוא עונה דבר מדהים
"בכה רבי (אההוא) דלא קנה עולמו רק
בשעה אחת שנהרג ויצא מן העולם ולא זכה למדרגה היותר גדולה לקנות
עולמו בכמה שנים"
כתוב כאן דבר נורא
ואיום , אפשר לזכות לחיי העוה"ב ישנם הרבה דרכים ואולי סגולות אבל הקנייה
האמיתית זה נעשה בנפש וזה נעשה רק בעבודה
לאורך זמן והדבר מרומם את האדם פי כמה וכמה באיכות ובכמות כי הדבר הוא בנפשו
בהשקעה רבה. כל דבר שתעשה רשום על שמך אך יותר מכך הדבר רומם את רוחך ופעל בנפשך
זיכוך אחר זיכוך עד אשר תיזכה להגיע לדרגה עליונה בגלל מעשיך הרבים!
זוהי ג"כ הסיבה
שנסמכה פרשת ביאת אהרון הכהן אל המשכן ואל קדש הקדשים למיתת בני אהרון, מפני שדוקא
כאן הכל נבנה בידי נער, בצלאל, ללמדנו שמותר להיות בעל שאיפות כמו הנער הרואה את
כל העולם ורוצה להיות בכל מקום ובעל מרץ ורוח נעורים אך צריך למסגר את שאיפותיו של
הנער וליצוק אותם אל דפוס המעשה המוסגר שזה המשכן!
יותר מכל, הזמן שהכי
מתאים לכך הינו ספירת העומר, אנו צריכים להגיע לחג השבועות מוכנים לקבל את התורה
לאחר שניקינו עצמנו וזיככנו את גופנו
החמרי ובנינו כלי קיבול רוחני שיכול להכיל
את קבלת התורה הבה נעשה זאת מתוך עבודה אישית שלנו!
