כל העבודות חשובות

נכתב על ידי mose67, 22/3/2015

סוף מעשה במחשבה תחילה

הצהרה אישית על החזון והיעדים אשר מדריכים אותך בעולם התורה
"ב''ה מתכון לבן גאון (או לישיבה שמייצרת גאונים) בעקבות המצב שאנו רואים הרבה נושרים מישיבות ומהיהדות לדעתי צריך לעשות שינוי רציני (מי שפוחד משינויים יעשה זאת לפחות עבור הנושרים) הישיבה תחלק את 8 שעות הלימוד כך: עיונא, גירסא, משניות ותויו''ט, מדרשים, טור וב''י, שו''ע ונ''כ, חומש ומפרשי מקראות גדולות, נ''ך ומפרשי המקראות גדולות. בנוסף לכך: כל יום א' יהיה שעה עם מומחה לציצית (איך קושרים, מנהגים, מה פוסל וכו') תפילין, שעטנז, שופר, סימני עופות טהורים וכו' כל שבוע מצוה אחרת. כל יום ג' מומחה ליהדות פולין או טוניס או ברסלב או תימנים מי היו תולדותיהם רבותיהם ספריהם וכו'. כל יום ה' מומחה לניגוני חסידים ובקשות ופיוטי עדות כל שבוע עדה אחרת. בטוחני שכל הלומד בישיבה זו אהבתו לתורה וידיעותיו ישמרוהו נטוע חזק ביהדות וגם אם ינשור חלילה אז היהדות תהיה נזכרת במוחו כחוויה נפלאה."
mose67 (‏יום שני ‏01 ‏ינואר ‏2018)

 ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים (ו ג)

הכוהנים שעבדו בבית-המקדש נצטוו ללבוש בגדים מיוחדים - בגדי כהונה. אחת העבודות במקדש הייתה הוצאת הדשן, שהצטבר על-גבי המזבח, אל מחוץ למחנה. על כך מצווה התורה1: "ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים" - הכוהן נדרש לפשוט את בגדי הכהונה וללבוש בגדים פשוטים יותר.

מסביר רש"י את הסיבה לכך: "שלא ילכלך בהוצאת הדשן בגדים שהוא משמש בהן תמיד". בהמשך מביא רש"י טעם שני, באמצעות משל: "בגדים שבישל בהן קדירה לרבו, אל ימזוג בהן כוס לרבו".

מהו לכלוך

הבאת הטעם השני נועדה לתרץ קושיה שמתעוררת מיד: הלוא במקדש היו עבודות רבות שהיה בהן ללכלך את הבגדים - שחיטת הקרבן, קבלת הדם, זריקת הדם, ההקטרה, וכל-שכן הרמת הדשן (שבפסוק הקודם); מדוע אפוא עשו הכוהנים את כל העבודות הללו כשהם לובשים את בגדי הכהונה, ורק לצורך הוצאת הדשן נדרש הכוהן ללבוש בגדים פשוטים?

התשובה על כך באה במשל: כאשר המשרת משרת את אדונו בפניו, אין הלכלוך הכרוך בעבודה זו נחשב לכלוך, כי זה חלק מהעבודה לפני האדון; אולם עבודות שעניינן הכנה והכשרה לשירות ("בישל בהן קדירה לרבו"), הנעשות שלא בפני האדון, הלכלוך שלהן הוא לכלוך, ואין זה ראוי שבאותם בגדים "ימזוג בהן כוס לרבו".

ההכנה היא עבודה

לאור כל האמור מתעוררת שאלה אחרת: אם הוצאת הדשן שונה כל-כך במהותה מיתר העבודות שבמקדש, מדוע מצווה התורה על אותו כוהן לעשות את שתי הפעולות? הלוא אפשר היה לקבוע שהוצאת הדשן תיעשה על-ידי כוהן שאינו ראוי לעבודת המקדש2 (כמו בעל מום)?

אלא בכך מלמדת התורה הוראה בעבודת ה': יהודי משרת את הקב"ה לא רק בקיום המצוות בפועל, אלא גם בשלבי ההכנה וההכשרה, וגם את החלקים הללו עליו לעשות בעצמו.

וכך מסופר בגמרא3 על חייא, שלא הסתפק בעובדה שלימד את ילדי ישראל תורה, אלא גם עשה במו-ידיו את כל ההכנות לכתיבת ספר-התורה (זרע פשתן; מהפשתן הכין רשתות; באמצעות הרשתות צד צבאים; האכיל את בשרם ליתומים; מעורם של הצבאים הכין קלף וכו'), ועל זה אמרו: "כמה גדולים מעשה חייא".

לצאת החוצה

הוראה נוספת אנו למדים מכאן לעניין ההשפעה על הזולת: יכול יהודי לחשוב, שהוא יעסוק רק בהשפעה על יהודים שנמצאים "בפני רבו", בבית-הכנסת ובבית-המדרש, אבל להשפיע על יהודי שנמצא "מחוץ למחנה" - אין זה מתפקידו.

על כך אומרים לו, שגם עבודה זו לא נותנים לכוהנים אחרים, אלא הוא עצמו צריך לעסוק גם בכך. ואף שזו ירידה גדולה בעבורו, הרי דווקא כשהוא עושה עבודה זו הוא נקרא כוהן שלם.

וכן תהיה לנו, שהקב"ה בעצמו יאחז ביד כל אחד ואחד מישראל ויוציאו מן הגלות, ויביא את כל עם-ישראל לגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לז, עמ' 1

- See more at: http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?ArticleID=585&CategoryID=78&ParashaID=25&SelectdDate=#sthash.6cK2TSWI.dpuf

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה