"שמן למאר בשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים"

   למאר אותיות לא-רם, היינו הפך הגאווה. ועל ידי זה זוכה שמאירה נשמתו בבחינת "נר ה' נשמת אדם", כי השכינה אתו בבחינת "ישכון את דכא".