"ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים" (מא, יב)

שר המשקים מתאר את יוסף כפושע הנתון בבית סוהר, נער ולא זקן חכם, עברי ולא מצרי, עבד ולא בן חורין מכובד. כל הדברים הללו נועדו להוריד מחשיבותו של יוסף. כנראה, שר המשקים לא רצה לעזור ליוסף, כפי ששנתיים לא עזר לו במאומה, אלא שכעת הוא סיפר לפרעה על יוסף בתקווה לקבל שכר על כך, והמעיט בחשיבותו של יוסף כדי שפרעה לא יתן שכר ליוסף.

אבל יתר דברי שר המשקים דווקא היו לטובת יוסף. באומרו: "פרעה קצף על עבדיו" (מא, יא) ו"אותי השיב על כני ואותו תלה"  (מא, יג), רומז השר שהימצאותם בבית הסהר היתה תוצאה של רוגז שרירותי של פרעה, וגם שחרורו ותליית השר השני היו תוצאות מקריות - שלא פשעו לכתחילה, ולא היתה סיבה לכלאם, וגם לא היתה סיבה מיוחדת לשחררו. ובכך נותן השר לפרעה להבין שהימצאותו של יוסף בבית הסוהר לא מעידה על היותו פושע, אלא שאולי גם הוא הוכנס לשם שלא בצדק.

מכל מקום, אחרי שפתר יוסף את החלומות לשביעות רצונו של פרעה, פרעה מגיב במרומז על דבריו המזלזלים של שר המשקים. הוא קובע שיוסף אינו נער אלא חכם מאוד: "אין נבון וחכם כמוך" (מא, לט), ושיוסף לא יהיה בבית הסוהר אלא "אתה תהיה על ביתי" (מא, מ), ושלא ייחשב עברי זר אלא "על פיך ישק כל עמי", ולבסוף, אינו עבד, אלא להיפך, הוא יהיה משנה למלך: "רק הכסא אגדל ממך".

ייתכן שדבריו אלו של שר המשקים, דווקא עזרו ליוסף, בכך שעקב דבריו לא חשש פרעה להעלות את יוסף להיות משנה למלך, שדווקא בגלל היותו נער זר ועבד, לא חשש פרעה שיוסף יגנוב ממנו את המלכות. באופן כללי, זכה יוסף לסייעתא דשמיא, שגם כאשר אחרים חשבו להרע לו, ה' הפך את מעשיהם לטובתו, כפי שהוא אומר לאחיו: "ואתם חשבתם עלי רעה, אלקים חשבה לטובה" (נ, כ).

[אגב, צריך לומר שמה ששר המשקים גילה לפרעה ולעומדים לפניו, שיוסף היה עברי, לא התפרסם, שהרי כשבאו האחים לקנות אוכל, התחזה למצרי, ולא דיבר אתם עברית, כמו שכתוב "כי המליץ בינותם" (מב, כג), וכן כתוב (מג, לב) שהמצרים לא אכלו לחם עם העברים, וכאשר האחים אכלו בבית יוסף, שמו שולחן לאחים, שולחן למצרים ושולחן ליוסף, הרי שלא גילה להם שהוא עברי. אילו ידעו שהוא עברי היו חושדים שהוא יוסף, אע"פ שהשם 'עברים' כלל הרבה עמים 'מעבר לנהר' ולאו דווקא את בני אברהם].