"בַּשַּׁחֶפֶת וּבַקַּדַּחַת וּבַדַּלֶּקֶת..." [דברים,כח,כב]

מחלות רבות ישנם, ר"ל, אך הקב"ה מקדים רפואה למכה. עם התפתחות הרפואה, מחלות שבעבר היו נחשבות מסוכנות, אינן מוגדרות כך כיום, וכגון מחלות זיהומיות רגילות אשר הגוף מתגבר עליהן בסיוע אנטיביוטיקה. מקובל, שמצב שלכל הדעות אינו נחשב כיום למסוכן, אינו מתיר חילול שבת למרות שבימי חז"ל הוגדר כמסוכן [הרב קוק, דעת כהן ק"מ. חזו"א,נשים,כ"ז,ג].

כידוע, חום גבוה הוא סימן מובהק למחלה זיהומית או ויראלית. בשו"ע נפסק: "מחללין שבת...על מי שיש בו קדחת חם ביותר" [שכ"ח,ז] מה נחשב "חם ביותר"? -הגר"מ פיינשטיין קבע שיש לשער זאת לפי המקובל בעולם לחשוש ולהתייחס ברצינות. בתשובתו [או"ח,א,קכ"ט] הוא מציין טמפרטורה בפרנהייט שמקבילה לכ-38.5 צלזיוס שממנה ומעלה נחשב מסוכן. ברם, כאשר יודעים את סיבת החום ומדובר במחלה "בשליטה", הרי עינינו רואות שאלה מצבים שבכל יום, והרופאים אינם נבהלים מזה. לפיכך כותבים הפוסקים שאין לחלל שבת, אלא אם כן החום הגבוה נמשך זמן חריג וטרם הובררה סיבתו, או שמלווה בכאבים עזים או בפצעים ושטפי דם. וכאשר מדובר בתינוקות או זקנים, בוודאי אין לקחת סיכון ויש ללכת תמידלחומרא מבחינת פיקוח נפש. אם-כן, למרות האמור לעיל, גם בזמננו יתכן מצב של מחלה זיהומית מסוכנת, ובכל מקרה חריג יש לקבל חוו"ד רפואית.

חולה הנדרש ליטול אנטיביוטיקה במשך כמה ימים ללא קטיעה, מקובל להתיר נטילתה בשבת כחלק מהרציפות, גם אם החולה לא נפל למשכב ומתפקד כמעט כרגיל, ובתנאי שלתהליך הריפוי נדרשת לקיחה של יותר מפעם אחת ביממה, כי בלא הטיפול אין הכרח שתהיה רפואה למחלה [חזו"א]. לפי זה, אם האבחון נקבע בשבת, יהיה מותר גם להתחיל את הסדרה בשבת עצמה, וכן מותר להכין סירופ אנטיביוטי ע"י המסת אבקה במים.