הראב"ד - ותורת הקבלה

נכתב על ידי אברהם לוי, 10/8/2010

 

הראב"ד - ותורת הקבלה

נלקט ועובד ברובו מתוך הספר שומר אמונים "הקדמון"

   רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה (ראב"ד, 1120-1197), נולד בעיר נרבונא. בתקופת חייו הראשונה התגורר בעיר נים שבצרפת, ואחר כך כיהן כרב וראש ישיבה בעיר פּוֹסְקְיֶיר שבחבל פרובנס שבצרפת (כיום - ווֹבֶר). חיבר פירוש על הרמב"ם, ומכונה "בעל ההשגות".

   כידוע, בתקופת הגאונים, נגנז ספר הזוהר ונאבד זכרו מקרב הארץ וע"י כך נעלמו סודות סתרי תורת הקבלה עד שכמעט ונשכחו לגמרי, חושך רוחני השתרר על העולם, בעת זו קמה לה חכמת הפילוסופיה וכבשה את מקומה של תורת הקבלה, וניסתה לתת מענה חילופי לאותם סודות שהתבהרו בתורת הקבלה. כמובן שהדברים היו משובשים ועקומים וגבלו בכפירה של ממש. ראה הרמב"ם את הסכנה שבחכמת הפילוסופיה וחיבר לעומתה את ספרו "מורה נבוכים" כתגובה על הפילוסופיה ההרסנית.

     בסוף ימי האלף החמישי כאשר השפעת הפילוסופיה על קהילות ישראל בספרד ובפרובינצה היתה בעיצומה, וסכנת ערעור האמונה הצרופה היתה גדולה, זכה רבינו הראב"ד בעל ההשגות על הרמב"ם ומרוב צדקותו וחסידותו התגלה אליו אליהו הנביא ומסר לו את אותם סודות נעלמים מתורת הקבלה, רבינו הראב"ד מסר סודות אלו  לבנו החסיד רבי יצחק סגי נהור, שנקרא כך משום שלא ראה בעיניו מעולם ולמרות זאת היתה לו ראיה רוחנית חדה עד שהיה מכיר באדם ובגלגוליו שזה חי וזה מת, כמו כן רבי יצחק זכה בעצמו ונגלה גם אליו אליהו הנביא ולימדו מסודות תורת הנסתר, שני תלמידים גדולים היו לו לר' יצחק סגי נהור והם ר' עזרא ור' עזריאל אשר אליהם העביר את תורת הקבלה, ותלמידים אלו החלו להפיצה ברבים. ודרכם הגיעה גם לרמב"ן אשר שקד על דלתי הקבלה ביחד עם איש סודו ר' יצחק דמן עכו ומאת ה' היתה שיתגלה אליהו אל חסידים אלו כדי שלא תשכח תורת הקבלה מישראל.

גם הרמב"ם זכה, ובסוף ימיו הגיע אליו רבי יעקב ולימדו את רזי תורת הקבלה, כמו שהעיד הרב מוהרם אלשקר בסוף ספר תשובותיו (סימן קי''ז באמצע התשובה שם).

   כאשר החלו מחדש ללמוד את תורת הקבלה זכו והתקיים בהם הבא להטהר מסיעין אותו והתגלה להם באופן פלאי ספר הזוהר, כאשר מלך אחד ממלכי המזרח ציווה לחפור במקום אחד על עסקי ממון, ונמצא באותו חפירה ארגז ובו ספרי הזוהר, ושלח לחכמי אומות העולם ולא ידעו לפרשו, עד ששלחו לחכמי ישראל שבטוליטולא שבספרד, וכשראוהו שמחו בו שמחה גדולה.

   המפיץ הראשון ברבים של הזוהר היה המקובל ר' משה די ליאון  שחי בתקופת האלף השישי ועיסוקו היה בהעתקת ספרים.

   הראב"ד נפטר בשנת 1197

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה