חג סוכות חל ב-טו תשרי, מדוע דווקא בתאריך זה?- ניראה שזה בשל הטעם של הסוכה בתשרי, שמביא הטור (סימן תרכ"ה) שלו היה בקיץ לא היה מוכח הדגש שזה למצוה ולכן זה לא בקיץ. ניראה ע"פ זה שלכן ב-טו תשרי שזהו תחילת הגשמים, שאז זה בדיוק הזמן של להיפך מעשיית סוכות, ולכן אז הכי מוגדש שזה למצוה, ובפרט שאם יהיה בגשמים ממש אז יהיו פטורים מהסוכה (מדין מצטער) ולכן בזמן המדוייק הזה. עוד אפשר שסוכות זה חג שקשור לגשמים, שהרי אם יורד גשם אז פטורים מהסוכה ולכן דין הסוכה תלוי בגשם, ולכן בחיבור של סוכות וגשמים זה מיד בתחילת זמן הגשמים (שתחילת תשרי אינו זמן גשמים, וסוף תשרי כבר ממש בזמן הגשמים) שאז הירידת גשמים מראה מה היחס של ה' אלינו, כמו שנאמר במשנה (סוכה ב,ט) 'משלו משל למה הדבר דומה, לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו' והגשם הרי בא ישירות מה' 'אמר ר' יוחנן: ג' מפתחות בידו של הקב"ה שלא נימסרו ביד שליח, ואלו הן: מפתח של גשמים' וכו' (תענית ב,א) ולכן זהו הזמן שמצד אחד אינו בטוח שירד גשם ומצד שני לא בטוח שלא ירד, שמצד הטבע אין וודאות, וכך זה מרמז שזה ישירות ביד ה', ובא להראות מה מעלתנו, ושאם צריך שנחזור בתשובה כדי שינתן לנו גשם כל השנה. וזה במיוחד בסוכות שמסמל את חסותנו תחת כנפי השכינה, ולכן קשור למעלתנו לפני ה', ולגשם שמראה את קשר ה' בעולם בגלוי. ועוד ניראה שזה מטעם 'אמר רבי לוי: בכל חדש וחודש שבקיץ בקש הקב"ה ליתן לישראל מועד.. ועשו העגל ובטל תמוז ואב ואלול ובא תשרי ופרע להם ר"ה ויוהכ"פ והחג' וכו' (ילקו"ש רמז תשפ"ב) מימלא סוכות כנגד אלול, ולכן הזמן המוגדר שיש בתאריך הוא אמצע החודש ולכן בטו בתשרי. ואולי אפשר שברית המילה של אברהם היה ביוה"כ (פרקי דר"א, כט) ובאו המלאכים ביום השלישי למילתו (ב"מ פו,ב) והמלאכים המשיכו משם להפוך את סדום למחרת (אחרי הלילה אצל לוט) ואחרי שהפכו את סדום לאברהם לא באו אורחים ולכן עבר משם (בראשית כ,א. רש"י ד"ה "ויסע") מימלא הפיכת סדום היתה ב-יד ולכן למחרת מסמל את עזיבתו של אברהם להפיץ את שם השם במקום אחר, וזהו טו בתשרי. לכן זהו הזמן הראוי לסוכות שמסמל העברת מקום, מהבית לסוכה, לחסות תחת כנפי השכינה. ואולי קשור לכך שיציאת מצרים היתה ב-טו בניסן, ואז יש איסור חמץ, שמצה זה פעולת אדם אבל קרוב להיותו ללא פעולת אדם, שלא נותנים להחמיץ שמסמל את יצה"ר בגאות האדם (שאור שבעיסה [ברכות יז,א]) ולכן סוכות זה כהמשכו והפכו, שסוכה רעועה ולא מושלמת כמו שלא פעולת אדם, והזמן הוא של דין גשמים שהם ישירות מה'. והקמח מחמיץ מעצמו ולכן צריך למנוע החמצתו, וכך סוכה צריכה להיות ע"י שאדם יבנה אותה (תעשה ולא מן העשוי [סוכה יא,ב]) ולכן דומים, ולכן הוא בדיוק חצי שנה אחרי, כעין חצי, מים בלא קמח שעושה חמץ או מצה. והגשם טבעו רק מה' שלא כחמץ שבטבעו מחמיץ, ולכן ההיפך מחמץ, ולכן חצי שנה הפוכה לו. ואולי בזה יובן מה שנאמר "וישבו בסכות כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן בנ"י עד היום ההוא" (נחמיה ח,יז) שבבית ראשון ראו עצמם כהמשך ממצרים ולכן עיקרם בפסח, ואילו בבית שני חשבו שהם הגאולה ולכן הדגישו את סוכות (ראה ב"מועדי ישראל", סוכות, בדברי מרן גדול הדור הרב גורן זצוק"ל זיע"א) מימלא זהו שמיהושע היה בדגש על הדומה לפסח, ומנחמיה זה בדגש על השוני מפסח, ולכן זהו ישיבה בסוכות ממין אחר (וראה על הפס' הזה הסברים יפים ועמוקים מאוד של מרן שר התורה הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א, ב"תורת השבת והמועד" וב"מועדי ישראל"). ואולי זה כנגד הבאת מוצרי בניית המשכן , שמשה הצטווה למחרת יוה"כ ואז החלו להביא (שמות לא,יח. רש”י ד”ה “ויתן”) ואולי לקח כמה ימים עד שאמרו שלא להביא יותר, ולכן זה נחשב ל-טו בתשרי, ואפילו אם לא היה באותו היום, כיון שהחלו בי"א להביא את נחשב ל-ט"ו שהוא תאריך מסויים (חצי חודש) ולא סתם יום בחודש (כמו י"א). לכן אז זהו הזמן לחסות תחת כנפי השכינה בסוכה כמו במשכן. ואולי גם שנאמר שבר"ה פסקה העבדות במצרים (ר"ה יא,א) וצער גדול גופני נירגע אחרי שבועיים, כמו שמוצאים ביולדת נקבה, ולכן בט"ו תשרי נירגעו לגמרי מעבדות המצרים והעבירו עצמם לעבדותו של ה', ולכן אז ראוי סוכות שתחת כנפי השכינה. ואולי מנסכים מים במקום יין (בנוסף לזכות על המים) שיין הוא אדום כדם, ומים מסמל טהרה כמו שנאמר "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם" (יחזקאל לו,כה) וכך מסמלים את העברה מעבדות מצרים מלאת היסורים ודם, למים על המזבח שמקרב לה'.