המחבר זצ"ל נולד בשבת קדש כ"ה אב בשנת תרמ"ד בעיר טשעלאדז' במדינת פולין, לאביו הרה"ג רבי חיים דוב [בעריש] שטענצל זצ"ל, שהיה מחשובי חסידי רדומסק. האדמו"ר הראשון של רדומסק, התפארת שלמה זי"ע, הוכתר ע"י סבו של הרה"ג רבי חיים דוב, הגאון הגדול רבי דוב בעריש הערציגער זצוק"ל, שהיה מגדולי גאוני פולין, ושימש כרבה של בענדין. הרב הערציגער היה תלמידו של הגאון רבי ירמיהו ממטרסדורף, מתלמידי החוזה מלובלין זי"ע, ומחבריו הקרובים של היהודי הקדוש מפשיסחה זי"ע, הצדיק רבי דוד מלעלוב זי"ע, והתפארת שלמה זי"ע.

אבי המחבר הלך בדרכו של אביו הגאון רבי שלמה 'דיין' זצ"ל, ושימש אף הוא כדיין. היות ולא רצה לקבל שכר, הוא פתח חנות לצורך פרנסתו. רבי חיים דוב ישב שם ולמד, וכמעט ולא דיבר עם הבאים לקנות, שרק הניחו את כספם על השולחן ויצאו.

כבר בימי ילדותו, גילה המחבר זצ"ל כשרון מיוחד והתחבב מאד על רבותיו. בשנת תרנ"ה, בגיל אחת עשרה, הלך ללמוד אצל הגאון הרב אפרים צבי איינהורן זצ"ל בישיבת אמסטוב (שקראו לו 'אמת-טוב'). סדר א' שם התחיל בשעה חמש בבוקר ונמשך חמש שעות שלמות. בחי' למגילה שנדפסים כאן (טו.) כתב "ודבר זה למדתי ממו"ר הרב אבד"ק אמסטאוו ז"ל". בקיץ תרנ"ז, כמה חדשים לפני הבר מצוה, הלך המחבר זצ"ל ללמוד אצל הרה"ק מוהר"ר יעקב יוסף הכהן זצוק"ל (ראב"ד דק"ק ברזעזניצה וק"ק קלאבוצק, בעמ"ס אמת ליעקב, ובנו של כ"ק אדמו"ר בעל חסד לאברהם מראדומסק זי"ע), ובחי' לברכות (יב:) הנדפסים כאן, וכן בקהלת שלמה מערכה א' (אמירה לעכו"ם שבות) מביא מספרו אמת ליעקב. אח"כ חזר המחבר זצ"ל לישיבת אמסטוב לשנה אחת, ולאחר מכן למד אצל האבני נזר במשך חצי שנה. בשנת תרס"א חזר למקום מולדתו,  לעיר טשעלאדז'.

בט' אלול תרס"ב, מיד כשנעשה בן שמונה עשרה, המחבר זצ"ל נשא לאשה את בתו של הרה"ג רבי אפרים מרדכי מוטל צווייגענהאפט זצ"ל, שהיה מקורב מאד לאבני נזר זצ"ל, וידיד נאמן של בנו השם משמואל זצ"ל. אביו של חותנו, הרה"ג רבי אריה מנחם זצ"ל, היה מיוחס עד הט"ז ונמנה בין גדולי תלמידי הרה"צ רבי דוד מלעלוב זי"ע ומחסידי החוזה מלובלין זי"ע.

בגיל עשרים ואחת, נתמנה המחבר זצ"ל כרב העיר טשעלאדז', ושם כיהן כרב עד להיותו בן עשרים וארבע בשנת תרס"ח. משם העתיק את מקום מגוריו לסוסנוביץ, שם התגורר חותנו, ובה נתמנה להיות מו"ץ וראש ישיבת יגדיל תורה. המחבר זצ"ל הרבה שם תלמידים עד סוף ימיו. בשנת שלשים וארבע לחייו נחלה מאד, והוזקק ללכת הרחק מעירו למעיין המרפא שצ'אבניץ. שם טיפל בו אביו עד שנפטר בדמי ימיו בה' אלול תרע"ט, בגיל שלשים וחמש.

הגאון רבי אריה צבי פרומר זצ"ל הי"ד - הגאון מקוז'יגלוב, ראש ישיבת חכמי לובלין, ובעל ה'ארץ צבי' - היה בן דודו של המחבר זצ"ל, והיו חברים טובים מילדותם. כל חייהם נשאר ביניהם קשר הדוק, וכשנזדמן להם להיות בקרבת מקום, נשאו ונתנו הרבה בדבר הלכה. אחרי פטירתו של המחבר זצ"ל, הגאון מקוז'יגלוב קירב מאד את בני המחבר, ונעשה להם כמו אב. הגאון מקוז'יגלוב גם ערך את החידושים שהדפיסו בסוף ספר 'קהלת שלמה'.

המחבר זצ"ל זכה לבנים תלמידי חכמים,

בנו בכורו הרה"ג רבי יעקב יוסף זצ"ל הי"ד היה תלמידו של הגאון מקוז'יגלוב זצ"ל הי"ד, ובסוף הסכמתו בתוך הערותיו לספר, הביא הגאון מקוז'יגלוב חידוש בשמו. הרה"ג רבי יעקב יוסף זצ"ל שימש כשו"ב בעיר סוסנוביץ.

בנו הרה"ג רבי יונה זצ"ל עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ה, ונתמנה להיות חבר הרבנות הראשית לתל-אביב, וראב"ד דק"ק בית החסידים "ארלנגר", וגם עסק רבות בחיזוק שמירת השבת בארה"ק. הרה"ג רבי יונה זצ"ל גם ייסד לימוד המשנה וההלכה היומית בהתייעצות עם מרן החזו"א זצ"ל, ובהסכמתם ועידודם של כל גדולי ישראל [ביניהם הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל, הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל, הגאון מטשעבין זצ"ל, הגאון רבי זלמן סורוצקין זצ"ל, האמרי אמת זצ"ל, והאדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין זצ"ל], ודבר גדול בא על ידו, שזכה ונתקבל הדבר בכלל ישראל.

בנו הרה"ג רבי צבי יהודא (הירש לייב) זצ"ל הי"ד למד בבחרותו בישיבת חכמי לובלין אצל הגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל, שכידוע היתה ישיבה למצויינים, שכדי להתקבל היה צריך ליבחן על מאתיים דף. אחרי שנישא נעשה ראש פועלי אגודת ישראל בסוסנוביץ.

חתנו הרה"ג רבי שלמה זאב צווייגענהאפט זצ"ל, שהיה ג"כ נכדו של חמיו הרה"ג רבי אפרים מרדכי מוטל צווייגענהאפט זצ"ל, היה תלמיד מובהק של הגאון מקוז'יגלוב ומקורב אליו מאד, והיה אחד מיחידי סגולה בין מאות התלמידים שקיבלו ממנו היתר הוראה. בגיל עשרים ושתים נתמנה להיות אחד מתוך שבע 'ראש השוחטים' דמדינת פולין. במלחמה הנוראה הרה"ג רבי שלמה זאב ניצל לבד בלי אשתו ומשפחתו הי"ד. אחרי המלחמה נתמנה להיות ראב"ד דק"ק האנאווער ומדינת נידערזאקסעין (סקסוניה התחתונה), ושם נישא בשנית. אח"כ נסע לארצות הברית, וכשראה חומר המצב בכשרות השחיטה שם, במסירות נפש של ממש ובפקחותו החדה, הצליח לפעול שינויים רבים ולהעמיד הלכות שחיטה על תילן.

המחבר זצ"ל השאיר כתבים רבים שרשם לעצמו דרך לימודו במשך חייו הקצרים, ובהם כללים לפי סדר א-ב והערות חידושים ופלפולים על ש"ס ושו"ע, אך לא היה בדעתו להדפיס מה שחידש לפני שנעשה בן ארבעים שנה. היות ונפטר בדמי ימיו בגיל שלשים וחמש שנה, החליטו בניו, בהסכמת גדולי אותו הדור, להוציא לאור עולם את הכתבים שרשם לעצמו, וקראו לחלק הכללים בשם 'קהלת שלמה', ולחלק החידושים בשם 'בית שלמה'. בשנת תרצ"ב הוציאו בניו ספר 'קהלת שלמה', ומהדורה נוספת נדפסה בארץ הקודש בשנת תשל"ג, אבל ספר 'בית שלמה' נשאר בכתובים. ועתה זכינו לראשונה, בסייעתא דשמיא מרובה, שספר 'בית שלמה' יוצא לאור עולם ביחד עם ספר 'קהלת שלמה' ברוב פאר והדר.

החידושים והפלפולים מעידים מצד עצמם על גודל התמדתו ויגיעתו של המחבר זצ"ל ועל בקיאותו העצומה, וגם ניכר כמה שדקדק בכל פרט ופרט בסברא ישרה ובגאונות נפלאה עד שכל מעיין בספר ישתומם מהיקפו הגדול בעיון רב בכל חלקי התורה שהשיג בשנים המועטות שניתנו לו. יראתו וטהרתו, וכן חסידותו ופרישותו, היו לשם דבר לכל מכיריו, ובחשבון הנפש שרשם לעצמו בסתר, נתגלה לעין כל גודל עבודתו תמיד בכל שעה, וכבר שבחוהו מאד גאוני עולם בהסכמותיהם. זכות גדולה היא לנו שכתביו יוצאים עתה לאור עולם למען ישוטטו בהם רבים ותרבה הדעת, ולמען יהיו שפתותיו דובבות בקבר.