ישפט יהוה ביני ובינך דוד המלך ושאול המלך
ספר שמואל א פרק כד
דוד המלך נמצא בהימלטות משאול, ולמרות ששאול היה במרחק אפס מדוד, והוא יכל להרוג אותו כאשר נכנס למערה להטיל את מימיו, שאול המלך יוצא מהמערה לאחר שדוד חתך לו מכנף מעילו, ואז דוד שעומד במרחק סביר משאול הוא מטיח בו :"ישפט יהוה ביני ובינך ונקמני יהוה ממך וידי לא תהיה בך". לכאורה לא ברור מדוע דוד נוקט בבקשה של ישפוט ה' ביני ובינך, הרי הוא מזמין לעצמו צרה כמו ששרה גרמה לעצמה את מותה שאמרה לאברהם חמתי עליך" מות, והרי כתוב במסכת ראש השנה שאסור לאדם למסור דין על חברו שהוא נענש תחילה. מסכת ראש השנה טז:
וא"ר יצחק ג' דברים מזכירין עונותיו של אדם אלו הן קיר נטוי ועיון תפלה ומוסר דין על חבירו דא"ר (אבין) כל המוסר דין על חבירו הוא נענש תחלה שנאמר (בראשית טז, ה) ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך (לא מופיע במקור בגמרא אלא בתורה: "ישפוט ה' ביני ובינך") וכתיב (בראשית כג, ב) ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה
ר' יצחק חדש הראה לי שתוס במסכת גיטין ז. שואל שאלה דומה על מר עוקבא שקיבל הוראה מרבי אלעזר למסור דין על אנשים שרודפים אותו ועל בסיס תשובת התוס' ניתן גם לתרץ.
השכם והערב עליהן. דריש דום כמו דמדומי חמה (שבת דף קיח:) אע"ג דאמר בבבא קמא (דף צג.) המוסר דינו לשמים הוא נענש תחילה הא אמר ה"מ דאית ליה דינא בארעא אי נמי השכם עליהם לבית המדרש קאמר לעסוק בתורה:
התוס מסביר על הגמרא בבא קמא דף ........... שמי שאיסור למסור דין לשמיים זה רק באם יש יכולת לאדם לתבוע בדין תורה בבית דין למטה. אבל אם לא יכול להפעיל את בית דין מותר. והרי שאול היה כאן המלך, ולא לא היה לו יכולת לאכוף דין תורה למטה. ולכן פנה לקב"ה