במחנות העקורים רבבות פליטים החלו לראות את הכרוזים בחו"ל ששלח רבי יונה, שם נכתב:

קדיש על אביך לא אמרת

מצבה על קבר אימך לא הצבת

את יום השנה לפטירתם לא תדע

על קבר אביך אינך יכול להשתטח

על קבר אימך לא תוזיל דמעות

בחורבן בית ישראל נספו אחיך ואחיותך

שבעה אחריהם לא ישבת

קריעה אחריהם לא קרעת

מיליונים אחינו בית ישראל נחנקו ונשרפו לאפר

איזה זיכרון נצח תוכל לעשות להם

במה תוכל לכבד את זכרם

היכנס נא לבית הכנסת להשתתף עם הציבור בלימוד "המשנה היומית" לזכר קדושי השואה.

וועד הרבנים במינכן בזמנו התעוררו, והדפיסו ש"ס משניות מיוחד, בו הכניסו גם את הכרוז הזה.