נשירת שיער ודלילות הן תופעות שיכולות להופיע אצל גברים ונשים בשל מגוון גורמים. בין הסיבות האפשריות ניתן למצוא נטייה גנטית, שינויים הורמונליים, מתח נפשי, מחסורים תזונתיים, מחלות רקע ומצבים שונים בקרקפת. מאחר שלא כל נשירה נובעת מאותה סיבה, חשוב לבצע אבחון לפני שבוחרים כיצד לטפל בה.

בשנים האחרונות התרחב השימוש בשיטות המבוססות על רכיבים המופקים מדמו של המטופל, ובהן iPRF וטיפול PRP. שתי השיטות כוללות נטילת דם, הפרדת מרכיביו באמצעות צנטריפוגה והזרקת החומר שהוכן לאזורים נבחרים בקרקפת. לצד הדמיון קיימים ביניהן הבדלים שחשוב להכיר.

מהו iPRF?

ראשי התיבות iPRF מתייחסים לפיברין עשיר בטסיות הניתן להזרקה. בתחילת התהליך נלקחת מהמטופל דגימת דם ומוכנסת למכשיר צנטריפוגה. הסיבוב המבוקר מאפשר להפריד בין מרכיבי הדם ולהכין חומר נוזלי המכיל טסיות ורכיבים נוספים שמקורם בדם המטופל.

לאחר ההכנה מתחילה להיווצר בחומר רשת פיברין. פיברין הוא חלבון המשתתף בתהליכי קרישה וריפוי טבעיים בגוף. מטרת ההזרקה לקרקפת היא לתמוך בסביבה שבה פועלים זקיקי השיער ולעודד תהליכים מקומיים הקשורים להתחדשות הרקמה.

טיפול iprf אינו יוצר זקיקי שיער חדשים ואינו מחליף השתלת שיער כאשר הזקיקים באזור כבר אינם פעילים. מידת ההתאמה תלויה במקור הנשירה, במצב הקרקפת, במשך הזמן שבו קיימת הדלילות ובמצב הזקיקים.

מהו טיפול PRP?

PRP הוא קיצור של פלזמה עשירה בטסיות. גם בשיטה זו נלקחת דגימת דם ומועברת לצנטריפוגה לצורך הפרדת המרכיבים. לאחר ההפרדה משתמשים בשכבת פלזמה המכילה ריכוז של טסיות, והיא מוזרקת לנקודות שנבחרו בקרקפת.

טסיות הדם מכילות חומרים המשתתפים בתהליכי ריפוי והתחדשות. מטרת הטיפול היא לתמוך בפעילותם של זקיקי שיער קיימים ולנסות לשפר את סביבת הקרקפת. ההליך אינו ניתוחי ואינו כולל העברה של זקיקים מאזור אחד לאחר.

בדרך כלל שוקלים טיפול PRP כחלק מתוכנית המותאמת למצבו של המטופל. לעיתים הוא משמש כאפשרות עצמאית ובמקרים אחרים כחלק מתהליך רחב יותר, בהתאם לסיבת הנשירה ולהמלצה המקצועית.

מהם ההבדלים בין השיטות?

ההבדל המרכזי בין iPRF לבין PRP קשור לתהליך ההכנה ולהרכב החומר המתקבל. בטיפול PRP מכינים פלזמה המכילה ריכוז של טסיות. בשיטת iPRF מתקבל חומר נוזלי שבו נוצרת בהדרגה רשת פיברין לאחר ההכנה וההזרקה.

גם מהירות הסיבוב בצנטריפוגה, משך ההכנה וסוג המבחנות עשויים להיות שונים. פרטים אלה יכולים להשפיע על הרכב החומר המוזרק. מכיוון שלא כל המרפאות משתמשות באותו פרוטוקול, מומלץ לברר כיצד מתבצעת ההכנה במקום שבו שוקלים לקבל טיפול.

אי אפשר לקבוע ששיטה אחת מתאימה תמיד יותר מהשנייה. הבחירה צריכה להתבסס על דפוס הנשירה, מצב הזקיקים, ההיסטוריה הרפואית, מצב הקרקפת וניסיונו של הגורם המטפל.

למי הטיפולים עשויים להתאים?

הטיפולים עשויים להישקל במקרים מסוימים של דלילות או נשירת שיער, בעיקר כאשר עדיין קיימים זקיקים פעילים באזור המטופל. לעיתים משתמשים בהם בשלבים מוקדמים של התקרחות גנטית או כאפשרות משלימה במסגרת תוכנית טיפול רחבה יותר.

עם זאת, נשירה יכולה להתפתח בעקבות מחסור בברזל או ברכיבים תזונתיים אחרים, שינויים הורמונליים, בעיה בתפקוד בלוטת התריס, מחלות עור, מתח נפשי או נטילת תרופות. כאשר קיים גורם כזה, חשוב לזהות אותו ולבחון אם נדרש עבורו מענה מתאים.

לפני תחילת הטיפול יש לעדכן את הגורם המטפל על מחלות רקע, הפרעות בקרישת הדם, תרופות קבועות, זיהום פעיל בקרקפת וכל מצב רפואי רלוונטי. מידע זה מסייע להעריך את בטיחות ההליך ואת מידת ההתאמה האישית.

כיצד מתבצע הטיפול?

אבחון הקרקפת

בשלב הראשון בוחנים את דפוס הנשירה, צפיפות השיער ומצב הקרקפת. לעיתים יומלץ להשלים בדיקות רפואיות כדי לשלול גורמים אחרים המשפיעים על הנשירה. לאחר האבחון ניתן לבחור את השיטה המתאימה ולתכנן את אזורי ההזרקה.

נטילת דם והכנת החומר

לאחר שנמצאה התאמה נלקחת דגימת דם מהמטופל. הדגימה מוכנסת לצנטריפוגה והחומר המיועד להזרקה מופרד בהתאם לשיטה שנבחרה. ההכנה צריכה להתבצע באמצעות ציוד מתאים ותוך שמירה על תנאים סטריליים.

הזרקה לקרקפת

החומר המוכן מוזרק באמצעות מחט דקה למספר נקודות בקרקפת. במהלך ההזרקה עשויים להרגיש דקירות, לחץ או אי נוחות מקומית. משך המפגש תלוי בהיקף האזור המטופל ובפרוטוקול העבודה.

כמה מפגשים נדרשים?

במקרים רבים נדרשת סדרת מפגשים ולא טיפול יחיד. מספר הטיפולים, המרווחים ביניהם והצורך במפגשי תחזוקה נקבעים בהתאם למצב השיער ולתגובה האישית. לפני שמתחילים מומלץ לקבל תוכנית ברורה הכוללת את מספר המפגשים המשוער, אופן המעקב והעלות הכוללת.

צמיחת שיער מתרחשת במחזורים ולכן לא ניתן להעריך את התוצאה מיד לאחר ההזרקה. שינוי אפשרי עשוי להתבטא בהפחתת הנשירה, בחיזוק שערות קיימות או בשיפור מסוים במראה הצפיפות. אין אפשרות להבטיח תוצאה זהה לכל המטופלים.

מעקב באמצעות תמונות שצולמו באותה תאורה, זווית ומרחק יכול לסייע בהערכת התהליך. כך ניתן להשוות בצורה מסודרת בין מצב השיער לפני תחילת הטיפולים לבין מצבו בהמשך.

תמונה מג'מני

אילו תופעות עשויות להופיע?

מאחר שהחומר המוזרק מופק מדמו של המטופל, אין מדובר בחומר זר במובן המקובל. עם זאת, פעולת ההזרקה עלולה לגרום לאדמומיות, רגישות, נפיחות קלה, כאב מקומי, נקודות דימום קטנות או שטפי דם. תופעות אלה נוטות להיות זמניות, אך תגובה חריגה או ממושכת מחייבת פנייה לגורם המטפל.

לאחר המפגש יש לפעול לפי ההנחיות שניתנו במרפאה. ההנחיות עשויות להתייחס לחפיפת השיער, לפעילות גופנית, לחשיפה לחום ולשימוש בתכשירים על הקרקפת. אין להפסיק תרופה קבועה או לשנות את המינון שלה ללא הוראה רפואית.

כיצד בוחרים בין iPRF לבין PRP?

הבחירה אינה צריכה להתבסס רק על שם הטיפול. מומלץ לבדוק מי מבצע את ההליך, מהי הכשרתו, כיצד מאבחנים את מקור הנשירה, באיזה פרוטוקול משתמשים ומה כולל המעקב לאחר כל מפגש.

חשוב להיזהר מהבטחות להצמחה מלאה או לתוצאה ודאית. שתי השיטות עשויות להיות רלוונטיות במצבים מסוימים, אך הן אינן פתרון אחיד לכל סוג של נשירה. אבחון מקצועי, ציפיות מציאותיות ומעקב מסודר מאפשרים לקבל החלטה המבוססת על מצבו האישי של המטופל.

Meta Description

iPRF וטיפול PRP לשיער: הכירו את ההבדלים בין השיטות, שלבי ההכנה וההזרקה, מידת ההתאמה, התוצאות האפשריות ומה חשוב לבדוק מראש.