"לא תבשל גדי בחלב אמו"

הדגים והחגבים, אינם כלולים באיסורי בשר וחלב, לא מדאורייתא ולא מדרבנן והינם "פרווה" (חולין,קג,ב;שו"ע,יו"ד,פ"ז,ג). לאחרונה (פ' שמיני) עסקנו במדור זה בהפרדת דגים מבשר כיום, ובסכנה עליה דיבר מר ב"ר אשי (פסחים,ע"ו,ב).

הפעם נעסוק באכילת דגים עם חלב ותוצרתו, כגון טונה עם גבינה. אף שכאמור אין בכך סרך של בשר בחלב, קבע הבית-יוסף (יו"ד,פ"ז) שאין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה. הראשון שמזכיר זאת הינו רבנו בחיי בפירושו לתורה (שמות,כ"ג,י"ט). הרב הרופא רבי יעקב צהלון (חי לפני כ 330 שנה באיטליה) כתב שאין לאכול דגים עם חלב מפני שגורם חולאים קשים, והוסיף על-כך בספר "חינוך בית יהודה" (הובא בפת"ש,פ"ז,סק"ט) שחקר אצל חכמי הרופאים ואמרו שדגים המבושלים בחלב יש בו סכנת חולי כי דגים מקררים מאד וגם החלב רע ומזיק לגוף. לעומת זאת, אין סכנה בדגים המטוגנים עם חמאה, כנראה משום שהשומניות שבו מונעת ערבוב.

מדובר אפוא בעניין בריאותי לחלוטין. אלא שלא רק בזמננו אין לכך זכר, גם בתקופה שקדמה לבית יוסף לא מצינו הסתייגות כזאת, לרבות אצל הרמב"ם -הרופא הגדול. עד שהרמ"א העלה שהנכתב בב"י הינה טעות ובאמת התכוון לדגים עם בשר (דרכי-משה שם). גם החיד"א סבר שזו טעות, והראיה שהדבר לא הובא בשו"ע, בעוד שהוזכר עניין הסכנה בדג עם בשר. וכך כתבו הש"ך והט"ז.

למעשה, פוסקי אשכנז התירו אכילת דגים עם חלב ותוצרתו (ראו ערוה"ש) ובין הפוסקים הספרדים נחלקו הדעות. רבים אוסרים: הגר"ע יוסף (יחו"ד,ו,מ"ח) הגר"מ אליהו (קיצוש"ע,מ"ו ע"פ הבא"ח שהחמיר למעשה אפילו בחמאה) לעומת החיד"א (כאמור) ומפוסקי צפון אפריקה שלא חששו, כגון הרב משאש (שמש ומגן,ד,יו"ד,ב). ראוי אפוא שינהג כל אחד כמנהג אבותיו, וספרדי הרוצה לשנות להיתר ע"י התרת נדרים יתייעץ עם רבותיו.