בס"ד                                                 ערש"ק                                                      י"ב   מנחם אב  התשע"ד

        ליקוטי - אור - בפרשה - ואתחנן - שבת נחמו

   " וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר    "(ג, כג)

משה רבינו ע"ה, רבן של כל הנביאים, המנהיג שהוציא את עם ישראל ממצרים, הוריד לנו את התורה הקדושה,

הפיל תחינה לפני ה' יתברך ואף מסר נפשו בעדם בעת שהכעיסו העם את המקום וע"י כך הצילם מכליה. שירת

את עם ישראל ארבעים שנה במדבר בנאמנות בלתי פוסקת כמו שהתורה מעידה עליו "לא כן עבדי משה בכל

ביתי נאמן הוא"(במדבר יב', ז'). זאת ועוד, שאפילו שידע שמיתתו תלויה במלחמת סיחון ועוג לא התעכב אלא מיד

יצא למלחמה כנגדם ונצחם כי ראה תמיד לנגד עינו את טובת העם מעל טובתו האישית, כראוי למנהיג אמת.

והנה, הגיע העת להיכנס לארץ הקודש ומשה חשב בדעתו שלאחר שכבש את ארץ סיחון ועוג שמא הותר הנדר

(ספרי). כי בעבור שהוכיח אותם באומרו להם(במדבר כ): "שמעו נא המורים" - נשבע הקב"ה שמשה לא יכניס את

הקהל הזה לארץ ישראל כי לא קידש את השם בפני העם. אך למרות זאת החל להתפלל בכל כוחו לה' יתברך

לביטול הגזירה שנגזרה עליו לא לעבור את הירדן. וידוע שעשרה לשונות נקראת תפילה ואלו הן: שוועה, צעקה,

נאקה, רינה, פגיעה, ביצור, קריאה, ניפול, ופילול ותחנונים, ומכולן לא נתפלל משה אלא בלשון תחנונים(ספרי). 

וכדאי מאוד לעיין במדרש תנחומא(סימן ו) בדו שיח, המרגש עד דמעות, בין משה לקב"ה, כיצד הוא מתחנן לפני

ה' שייתן לו להיכנס לארץ, ומזה תבין, את גודל אהבתו של משה לארץ ישראל ומסירות נפשו בעבור ישראל.

וזה שפירש רש"י ז"ל אין חנון בכל מקום אלא לשון מתנת חינם. וצריך להבין מה פירוש מתנת חינם? ולביאור

הדבר נקדים הפסוק(איוב מא): "מי הקדימני ואשלם?" . ועל זה דרשו חז"ל: מי קילס(בירך) לפניי, עד שלא נתתי

לו נשמה?! מי מילל לשמי, עד שלא נתתי לו בן זכר?! מי עשה לי מעקה, עד שלא נתתי לו גג?! מי עשה לי מזוזה,

עד שלא נתתי לו בית?! וכו'(ויק"ר פכ"ז, ב:). וע"פ זה נבין, למה משה רבינו ע"ה התפלל דווקא בתחנונים לקב"ה כי

כך דרכם של צדיקים שלא לתלות בזכות מעשיהם הטובים אלא בזכות רחמיו הרבים של מי שאמר והיה העולם,

שכן אמרו חז"ל: גדולה תפילה יותר ממעשים טובים(ברכות לב:).

ובכל זאת, יש לדייק, למה נבחר לשון תחנונים - 'ואתחנן' ולא לשון אחרת שהרי מצינו במקרא דמויות כדוגמת

חנה, פינחס ועוד, שדיברו התפללו, זעקו, צעקו וכו', והקב"ה נענה לתפילתם. ואפשר להסביר אולי ע"פ המובא

בספר הקדוש ליקוטי מוהר"ן(תורה א): דע, כי ע"י התורה נתקבלים כל התפילות וכל הבקשות שאנו מבקשים

ומתפללים וכו', כי התורה נקראת(משלי ה): "אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חן", שמעלה חן על לומדיה(ערובין נד:), וע"י זה

נתקבלים כל התפילות והבקשות וכו', ע"ש, עכד"ק.

וע"פ זה אפשר להסביר אולי, בסייעתא דשמיא, למה נכתב דייקא 'ואתחנן' כי מי לנו כמשה רבינו ע"ה שהתורה

נקראת על שמו, שנאמר(מלאכי ג): "זכרו תורת משה עבדי". וזה דייקא שנאמר 'ואתחנן' אותיות 'ואתן חן' רצה

לומר שבזכות תורת משה נתן חן בתפילותיו לפני ה' עד שאמר לו(דברים ג, כו): "רב לך אל תוסף דבר אלי עוד

בדבר הזה", כי נכמרו רחמיו של השם יתברך מתפילותיו של משה שהיו מלאות חן. אומנם הוא לא נכנס בסוף

אך בזכות תורתו ותפילותיו התרצה הקב"ה והראה לו את הארץ המובטחת שנאמר(שם, כז): "עלה ראש הפסגה"

וכו'.

ודרשו חז"ל(דב"ר פי"א, י): 'ואתחנן' גימטרייה תקט"ו(=515) תפילות שהתפלל משה. ועוד אמרו חז"ל שאם משה היה

מתפלל עוד תפילה אחת, היינו תקט"ז(=516), היה הקב"ה נענה לו. ונראה שיש להבין מה הטעם שציינו חז"ל את

מספר התפילות דווקא במקום שהתפילה לא נענתה כנ"ל. ועוד קשה למה משה לא הספיק להתפלל את התפילה

האחרונה, אומנם הקב"ה אמר לו 'רב לך אל תוסף' כנ"ל, אבל בכל זאת, הרי סוף כל סוף מדובר בתפילה וקשה

לומר שהקב"ה מנע ממנו להתפלל. והדבר צריך ביאור.

ונקדים ונסביר, שכל אדם מחויב בג' תפילות בכל יום כפי שתיקנום האבות הקדושים, אברהם תיקן תפילת שחרית,

יצחק תיקן תפילת מנחה ויעקב תיקן תפילת ערבית, כנודע. כאשר במועדים ובראשי חודשים תיווסף תפילת מוסף,

וביום הכיפורים תיווסף לד' תפילות הנ"ל גם תפילת נעילה. וידוע, שבזמן שהקב"ה נגלה למשה בסנה הוא ביקש

שינהיג את עם ישראל אבל משה סירב ואמר לו: "שלח נא ביד תשלח" ועל כך נענש, כמו שדרשו חז"ל: אימתי פרע

לו? ר' לוי אמר: כל שבעת ימי אדר היה משה מבקש תפלה ותחנונים, שיכנס לארץ ישראל, ובשביעי(היינו שבת) א"ל:

כי לא תעבור את הירדן הזה.( ילק"ש, שמיני סימן תקכ). מכאן מוכרח לומר שפרע את חובו בסוף ימיו, היינו בז' באדר,

כמובא במדרש: שהקב"ה הוא ממלא ימיהן של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש(תנחומא ו).  זאת ועוד, שמובא בזוה"ק

(יתרו פ"ח): כי מנחה של שבת היא 'רעוא דרעוין אשתכח', שאז הוא זמן הסתלקות משה רבינו ע"ה.

ומכאן, צא ובדוק לפי ההסבר הנ"ל, כי יוסף ה' לי אור את עיניי, ותמצא שבחישוב התפילות למפרע(אחורה) מז' באדר

תגיע לכארבעה ימים לפני ראש השנה היינו לזמן שמתחילים לומר סליחות, תמצא שמספר התפילות עולות כמניין

'ואתחנן', כמוסבר לעיל. ואפשר אולי לומר, בסייעתא דשמיא, שלזה רמזו חז"ל בציון מספר תפילותיו של משה

כדי ללמדך שהתחיל להתפלל על ביטול הגזירה שלא להיכנס לארץ הקודש עוד לפני יום הדין, כפי שמובא בשו"ע(או"ח,

תקפא): בעת זו מתחילים לעמוד באשמורת הלילה ולומר סליחות עד יום הכיפורים שזה עת רצון גדול. שכן מצינו

בקורבנות שטעונים ביקור מִמוּם ד' ימים קודם ההקרבה ללמד שבראש השנה יעשה עצמו כאילו מקריב עצמו, ולכן

קבעו ד' ימים לבקר כל מומי חטאתו. היינו עוד לפני ראש השנה כי בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון

(ר"ה פר"א, ב). ופירש הרמב"ם זצ"ל: שמחשבים(בראש השנה) על בני האדם ודנין עליהם בבריאות וחולאים והמוות

והחיים. וזה שנאמר בפסוק 'בעת ההיא' רמז לכך שהתחזק ביותר בתפילותיו בעת ההיא שהיא עת רצון לפני ה',

שהרי בתקופה זו המלך יורד מכיסא הדין ויושב על כיסא הרחמים, וזה הזמן הטוב ביותר לבטל את השבועה כנ"ל.

וזה שאמר לו: 'אל תוסף' מלשון 'מוסף', היינו רמז לכך שתפילת מוסף של שבת תהיה תפילתו האחרונה, ולא יספיק

להתפלל תפילת מנחה של שבת שהיא עת רצון גדול בשמים כי זה כבר חייב להיות זמן הסתלקותו כנ"ל כדי להשלים

ימיו ושנותיו.

ומכאן יש ללמוד יסוד גדול בתפילה שהיא עיקר עבודת ה', כמו שאמרו חז"ל: איזו היא עבודה שבלב? הווי אומר זו

תפילה(תענית ב:), והוא שצריך להתחזק מאוד מאוד בתפילה יום יום, כמו שאמרו חז"ל: ארבעה צריכין חיזוק ואלו הן:

תורה ומעשים טובים, תפילה ודרך ארץ וכו' (ברכות לב). והנה לכם עצתו של "אור החיים" הקדוש כיצד תתקבל תפילתנו

ברצון לפני הקב"ה, הוא כותב שצריך ד' תנאים לקבלת התפילה: א. שיתפלל כעני הדופק על הפתח כדרך אומרו 'תחנונים

ידבר רש'. ב. שיבקש ממקור הרחמים - אל ה'. ג. זמן התפילה כדרך אומרו ' ואני תפילתי לך ה' עת רצון'.  ד. שתהיה

תפילתו מפורשת ולא תיהיה סובלת פירוש בלתי הגון, עכד"ק. שכן, מי מאתנו לא צריך לדבר כזה או אחר אבל צריך

לזכור שאין לנו לתלות בתפילותינו שיתקבלו בזכות מעשינו הטובים, יהיו אשר יהיו, כי הכול שלו! פרנסה זיווג, בריאות,

ילדים וכן הלאה והלאה, הכול מאתו יתברך!. אלא לבקש רק בזכות רחמיו הרבים. ולא פחות חשוב לדעת שאם התפללנו

וטרם נענו, לא ניפול בדעתנו חס ושלום, אלא נחזור ונתפלל שוב שנאמר: קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך קוה אל ה'(תהילים

כז(:. כי אנחנו לא יודעים מתי תהיה התפילה האחרונה שבזכותהּ תתקבל תפילותינו ברצון. אכי"ר.

              פינת העצה - מתורותיו של רבי נחמן מברסלב

עיקר הכלי זין של איש הישראלי הוא תפילה; וכל המלחמות שצריך האדם לכבוש, הן מלחמת היצר הרע, הן שארי

מלחמות עם המונעים והחולקים, הכל ע"י תפילה, ומשם כל חִיותו. על כן מי שרוצה לזכות לקדושת ישראל באמת,

צריך להרבות בתפילות ובקשות ושיחות בינו לבין קונו, כי זה עיקר הכלי זין לנצח המלחמה (סימן תפילה, אות ב).

                                                 "נר ה' נשמת אדם  "

  מוקדש, לע"נ מור-זקני מסעוד עמאר בן תמו ז"ל, נלב"ע בי"ד במרחשוון התשע"א, תנצב"ה

           ולע"נ מרת-סבתי רחל אילוז בת עישה ע"ה, נלב"ע בא' באדר התשס"ז, תנצב"ה

                      ולע"נ מור-דודי אהרן(אילוז)שקד בן רחל ז"ל, נלב"ע בב' בכסלו התשנ"א, תנצב"ה

                                 ולע"נ יעקב(ינקי) לוי בן גיטה, נלב"ע בכ"ד בשבט התשע"ד, תנצב"ה              

                                 ולע"נ ז'נט זוהרה בת עליזה, נלב"ע בי"ד באדר ב' התשע"ד, תנצב"ה