על ענף עץ אחד גדלו ביחד שני עלים זה לצד זה. מבחינת תפיסת עולם הם היו שונים בתכלית, האחד תמיד שמח להישען על הענף שלהם ואילו השני הרגיש כבול, "תקוע", והוא ייחל ל"חופש".

יום אחד עבר בקרבתם ילד שהתפעל מהעלים הירוקים והוא קטף את העלה ששיחר לחופש. הוא שיחק והשתעשע מעט עם העלה ולבסוף הניח אותו והלך לדרכו. הרוח העיפה את העלה והוא שש ושמח, הוא אף דאג להראות לחברו ה"תקוע" בענף כיצד הוא חופשי ומאושר בעוד הוא יישאר על העץ עוד ימים רבים.

לאחר שהעלה שיחק ונהנה, הוא חש תחושה שלא הרגיש מעולם - העלה הרגיש שהוא צמא. אותה הרוח ששיחק בה אך לפני זמן מה ייבשה אותו כליל. הוא הרגיש שכל גופו משנה את הצבע מירוק עסיסי ויפה לצהוב ומכוער.

לפני רגעיו האחרונים הוא הביט בחברו הירוק המחובר לעץ ואמר בשארית כוחותיו: "איזו טעות עשיתי..".

מסורת ישראל הינה שרשרת נפלאה בת כ- 3500 שנה שעם ישראל לעולם לא התנתק ממנה. לתורה יש כוח עז ונשגב שמגן עלינו. גם אם לעיתים נראה כי היא מציבה לנו בדרכנו אתגרים לא פשוטים, נדע כי בסופו של דבר היא סוללת לנו את הדרך לחיים מאושרים, לחוכמת חיים והיא זו המגינה עלינו.