מה עורר את יעקב לברוח

נכתב על ידי חגי 12, 27/11/2025

מה עורר את יעקב לברוח

בתום עשרים שנות עבודה מסורה ונאמנה בצאנו של לבן שומע יעקב את דברי בניו של לבן, שאומרים: "לָקַח יַעֲקֹב אֵת כָּל אֲשֶׁר לְאָבִינוּ וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֵת כָּל הַכָּבֹד הַזֶּה" (לא, א).

וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן

בתחילה הם לא דיברו על הרכוש, אלא רק על התחבולות וענייני הרמאות שאביהם היה בקי בהם ובשמותיהם, יותר מכל אחד אחר בעולם. בני לבן התרעמו על יעקב שלטענתם למד מלבן אביהם את כל "אומנות הרמאות", עד שאפילו לבן לא היה יכול לעמוד בפניו, ועל כן אמרו 'לָקַח יַעֲקֹב אֵת כָּל אֲשֶׁר לְאָבִינוּ', את כל רמאותו לקח ממנו. וכנגד הרכוש אמרו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה.

הם ידעו היטב שאביהם החליף את משכורתו של יעקב פעמים רבות, והבינו שיעקב נאלץ לפעול ב"תחבולות", כדי למזער את נזקיו ולהשיב לעצמו את ההפסדים שנגרמו לו כתוצאה מהתנהלות לבן, אולם לדעתם בעקבות מעשיו של יעקב הוא התעשר מעל ומעבר להשבת הפסדיו.

בני לבן קבלו על שני דברים: א. שלקח 'אֵת כָּל אֲשֶׁר לְאָבִינוּ', שגזל גם את החלק של לבן, ומכר בגניבה גם מהצאן שאינם נקודים וטלואים. ב. 'וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֵת כָּל הַכָּבֹד הַזֶּה', אמרו שהגזילה מצטרפת לסכום גדול, כי מאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה, שקנה עבדים ושפחות, שהחליף מהחלק הבלתי נקודים של לבן, בעד שוה כסף.

המסקנה - בריחה

במקביל לדברי בני לבן, "וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת פְּנֵי לָבָן וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ עִמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם". יעקב ראה את פניו של לבן זועפים, ועל פי מבט פניו, הבין שיחסיו עם לבן אינם כבעבר.

בתחילה, כששמע יעקב את דברי בני לבן, לא הסתמך עליהם יעקב. הוא תלה שיתכן שהם דיברו על דעת עצמם, ולא על דעת אביהם. באותה תקופה חשב יעקב לפנות ללבן ולהגיד לו שרוצה "להתפטר" מעבודתו, שהרי לא היה מחוייב לשבת אצלו ולעבדו לאורך שנים רבות. אך משראה את פני לבן, שאיננו אתו כבעבר, הגיע למסקנה שאכן לבן כועס עליו. הוא נמלך בדעתו והחליט לברוח ממנו, מחשש שעל בסיס הלשון הרע שהעלילו עליו בני לבן, עלול לבן לגזול את בנותיו ואת כל אשר לו.

במקביל התגלה אליו הקב"ה ואמר לו: 'שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ'. בכך נתן לו הקב"ה סימן שישמש את בניו. כשירצה הקב"ה בעתיד שישובו לגבולם, יתן בלב הגויים להרע ולהציק לעם ישראל בגלותם. והיהודי ישמע את קולו של הקב"ה שיקרא לו: 'שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ'.

לסיכום, את יעקב עוררו שלושה דברים לצאת מחרן ולשוב אל ארץ מולדתו: א. 'וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן לֵאמֹר לָקַח יַעֲקֹב אֵת כָּל אֲשֶׁר לְאָבִינוּ', משראו שהתרבה צאנו של יעקב, וגם קנה עבדים ושפחות וגמלים וחמורים בתמורה לצאנו. (יעקב עשה זאת, כדי להקטין את צאנו, שלא ייראה שהתעשר מידי). ב. 'וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת פְּנֵי לָבָן וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ עִמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם', שראה את פני לבן הזועפים, והרגיש ברוע לבבו, וחש את השנאה של לבן כלפיו ובנוסף הבין שבני לבן מקנאים בו. ג. הנבואה, שהתגלה הקב"ה אל יעקב ואמר לו: 'שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ'.

הכותב: הרב חגי ולוסקי – מרצה ומחבר סדרת הספרים 'תורתך שאלתי' על התורה, רב המכר 'כי ישאלך' – על הגדה של פסח, 'מה שאלתך' – על מגילת אסתר. לתגובות – [email protected]