אומר שלמה המלך (משלי יח, א): "לְתַאֲוָה יְבַקֵּשׁ נִפְרָד" - התאוות ורצונותיו האישיים, גורמות לאדם להיות נפרד, הן בדברים שבין אדם למקום, הן בדברים שבין אדם לחבירו והן ביחסים שבין איש ואשתו.

תאווה היא בראש ובראשונה דבר אישי. אני רוצה כך וכך, וממילא כשאני רוצה - אני נפרד ממך. כאשר האדם נכנע ונגרר אחר התאוות, מאוויי הלב וסיפוק הרצונות האישיים שלו - במוקדם או במאוחר מוכרח להגיע הפירוד, לא ייתכן אחרת.

וכך גם ביחסים שבין איש ואישתו. לא אחת רואים זאת בין בני זוג, כשהבעל עומד על רצונותיו ואינו מוכן לבטל אותם כלפי אשתו, או לחילופין האשה היא עומדת על רצונותיה ואינה מוכנה לבטל אותם כלפי בעלה. כאשר אחד מבני הזוג נגרר אחר תאוותיו, אחר רצונותיו האישיים, כאשר היצרים הם ששולטים על האדם - אחריתו של זוג זה ידועה.

אך אם רוצים בני הזוג בקשר אמיתי, איכותי ובר קיימה - הדרך האחת היא: ביטול התאוות והדחפים האישיים, לאי עשיית כל שהלב חושק - לשים סייגים וגבולות לרצונות האישיים.

הרב יוסף אליהו שליט"א, מהספר - "שיחות לספר שמות" משנת הרב אביגדור הלוי נבנצל שליט"א