לימוד יומי מתוך אפליקציה רמב"ם פלוס לכל אחד ואחת מישראל לימוד רמב"ם יומי - הלכות שחיטה - בשר כשר בשר חלק בשר טרף - חיה שהיא עומדת למות תוך 12 חודש בשרה טרף וחל איסור לאכולה , ההבדל בין בשר כשר לבשר חלק
נכתב על ידי אביהו ח, 9/6/2025
כט הַשּׁוֹחֵט בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אוֹ בַּשַּׁבָּת בְּשׁוֹגֵג - אַף עַל פִּי שֶׁאִלּוּ הָיָה מֵזִיד הָיָה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, אוֹ מִתְחַיֵּב מַלְקוּת עַל יוֹם הַכִּפּוּרִים, שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה.
פֶּרֶק שֵׁנִי
כללי השחיטה הכשרה (המשך)
כב יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁחַט לְנָכְרִי - אַף עַל פִּי שֶׁהַנָּכְרִי מִתְכַּוֵּן לְכָל מַה שֶּׁיִּרְצֶה, שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה, שֶׁאֵין חוֹשְׁשִׁין אֶלָּא לְמַחֲשֶׁבֶת הַזּוֹבֵחַ, לֹא לְמַחֲשֶׁבֶת בַּעַל הַבְּהֵמָה. לְפִיכָךְ, נָכְרִי שֶׁשָּׁחַט לְיִשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הָיָה קָטָן - שְׁחִיטָתוֹ נְבֵלָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר (להלן ד,יא).
פֶּרֶק שְׁלִישִׁי
הפוסלים העיקריים בשחיטה
כה גַּרְגֶּרֶת שֶׁנִּקְּבָה, וְאֵין יָדוּעַ אִם קֹדֶם שְׁחִיטָה נִקְּבָה אוֹ אַחַר שְׁחִיטָה - נוֹקְבִין אוֹתָהּ עַתָּה בְּמָקוֹם אַחֵר, וּמְדַמִּין הַנֶּקֶב לַנֶּקֶב: אִם נִדְמָה לוֹ - מֻתֶּרֶת. וְאֵין מְדַמִּין אֶלָּא מֵחֻלְיָה גְּדוֹלָה לְחֻלְיָה גְּדוֹלָה אוֹ מִקְּטַנָּה לִקְטַנָּה, אֲבָל לֹא מִקְּטַנָּה לִגְדוֹלָה וְלֹא מִגְּדוֹלָה לִקְטַנָּה; שֶׁכָּל הַקָּנֶה - חֻלְיוֹת חֻלְיוֹת הוּא, וּבֵין כָּל חֻלְיָה וְחֻלְיָה - חֻלְיָה אַחַת, קְטַנָּה מִשְׁתֵּיהֶן וְרַכָּה.
פֶּרֶק רְבִיעִי
הכָּשֵׁר לשחוט
יח2 וְנִצְטַוּוּ שָׁם, שֶׁכְּשֶׁיִּכָּנְסוּ לָאָרֶץ - תֵּאָסֵר עֲלֵיהֶם הַנְּחִירָה, וְלֹא יֹאכְלוּ חֻלִּין אֶלָּא בִּשְׁחִיטָה, וְיִשְׁחֲטוּ בְּכָל מָקוֹם לְעוֹלָם חוּץ לָעֲזָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי יַרְחִיב יי אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ... וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ אֲשֶׁר נָתַן יי לְךָ..." (דברים יב,כ-כא). וְזוֹ הִיא הַמִּצְוָה הַנּוֹהֶגֶת לְדוֹרוֹת: לִשְׁחֹט, וְאַחַר כָּךְ יֹאכַל.
פֶּרֶק חֲמִישִׁי
טרפה: דרוסה
יב סָפֵק שֶׁנִּכְנַס לְכָאן טוֹרֵף אוֹ לֹא נִכְנַס לְכָאן, אוֹ שֶׁרְאִינוּהוּ שֶׁנִּכְנַס וְלֹא נוֹדַע אִם זֶה מִן הַטּוֹרְפִין אוֹ אֵינוֹ מִן הַטּוֹרְפִין - אֵין חוֹשְׁשִׁין. וְכֵן עוֹף שֶׁנִּכְנַס לְבֵין הָעֵצִים אוֹ לְבֵין הַקָּנִים, וְיָצָא וְרֹאשׁוֹ מְנַטֵּף דָּם אוֹ צַוָּארוֹ - אֵין חוֹשְׁשִׁין לוֹ שֶׁמָּא נִטְרַף, אֶלָּא אוֹמְרִין: שֶׁמָּא בָּעֵצִים נִזַּק.
פֶּרֶק שִׁשִּׁי
טרפה: נקובה
תרבץ הוושט, קרום המוח, הלב והכבד
ב תַּרְבֵּץ הַוֶּשֶׁט - כְּבָר בֵּאַרְנוּ (לעיל א,ו) שִׁעוּרוֹ, וְשֶׁהוּא הַמָּקוֹם מִן הַוֶּשֶׁט שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִשְׁחִיטָה; אִם נִקַּב לַחֲלָלוֹ בְּמַשֶּׁהוּ - טְרֵפָה.אבר חסר או יתר
כ1 כָּל אֵבֶר שֶׁאָמַרְנוּ בּוֹ שֶׁאִם נִקַּב בְּמַשֶּׁהוּ טְרֵפָה - כָּךְ אִם נִטַּל כֻּלּוֹ, טְרֵפָה; בֵּין שֶׁנִּטַּל בְּחֹלִי בֵּין בַּיָּד בֵּין שֶׁנִּבְרָא חָסֵר. וְכֵן אִם נִבְרָא בִּשְׁנֵי אֵבָרִים מֵאוֹתוֹ אֵבֶר - טְרֵפָה; שֶׁכָּל הַיָּתֵר - כְּנָטוּל הוּא חָשׁוּב.כא הַמְּעִי הַיָּתֵר שֶׁתִּטָּרֵף בּוֹ הַבְּהֵמָה - הוּא הַיָּתֵר מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ, עַד שֶׁנִּמְצְאוּ שְׁנֵי בְּנֵי מֵעַיִם זֶה בְּצַד זֶה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף כִּמְעִי הָעוֹף, אוֹ שֶׁהָיָה הַמְּעִי יוֹצֵא כְּעָנָף מִן הַבַּד וַהֲרֵי הוּא מֻבְדָּל, בֵּין בָּעוֹף בֵּין בַּבְּהֵמָה. אֲבָל אִם חָזַר וְנִתְעָרֵב עִם הַמְּעִי וְנַעֲשָׂה אֶחָד מִשְּׁנֵי רָאשָׁיו, וַהֲרֵי שְׁנֵיהֶן מֻבְדָּלִין בָּאֶמְצַע - הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת, וְאֵין כָּאן יָתֵר.
פֶּרֶק שְׁבִיעִי
ריאה שניקבה ושינוי מראה
ח זֶה עִקָּר גָּדוֹל יִהְיֶה בְּיָדְךָ: שֶׁכָּל רֵאָה שֶׁנּוֹפְחִין אוֹתָהּ בְּפוֹשְׁרִין וְלֹא יְבַקְבֵּק הַמַּיִם - הֲרֵי הִיא שְׁלֵמָה מִכָּל נֶקֶב.
שינוי מראה בוושט
כא2 וְכֵן הַוֶּשֶׁט שֶׁנִּמְצָא הָעוֹר הַחִיצוֹן שֶׁלּוֹ לָבָן וְהַפְּנִימִי אָדֹם, בֵּין בָּעוֹף בֵּין בַּבְּהֵמָה - הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ אֵינוֹ, וּטְרֵפָה.פֶּרֶק שְׁמִינִי
טרפה: חסרה ונטולה
טו בְּהֵמָה שֶׁנֶּחְתְּכוּ רַגְלֶיהָ בִּמְקוֹם צֹמֶת הַגִּידִים - טְרֵפָה. וְאַל תִּתְמַהּ וְתֹאמַר: כֵּיצַד תֵּחָתֵךְ לְמַעְלָה מִצֹּמֶת הַגִּידִים וְהִיא מֻתֶּרֶת עַד שֶׁתֵּחָתֵךְ לְמַעְלָה מִן הָאַרְכֻּבָּה הָעֶלְיוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ (לעיל יא), וְאִם תֵּחָתֵךְ לְמַטָּה בְּצֹמֶת הַגִּידִים אֲסוּרָה? שֶׁבַּטְּרֵפוֹת - תֵּחָתֵךְ מִכָּאן וְתִחְיֶה, וּמִכָּאן וְתָמוּת; וְלֹא נֶאֶסְרָה בְּהֵמָה זוֹ מִפְּנֵי שֶׁהִיא חֲתוּכַת רֶגֶל מִמָּקוֹם זֶה אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁנֶּחְתְּכוּ הַגִּידִים, שֶׁחֲתִיכָתָן מִכְּלַל הַטְּרֵפוֹת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר (להלן יז).
כו אַף עַל פִּי שֶׁהַכֻּלְיָה שֶׁנִּטְּלָה אוֹ שֶׁחֲסֵרָה מֻתֶּרֶת - אִם נִמְצֵאת קְטַנָּה בְּיוֹתֵר, וְהִקְטִינָה בַּדַּקָּה עַד כַּפּוֹל וּבַגַּסָּה עַד כָּעֵנָב, טְרֵפָה. וְכֵן אִם לָקְתָה הַכֻּלְיָה, וְהוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה בְּשָׂרָהּ כִּבְשַׂר הַמֵּת שֶׁהִבְאִישׁ אַחַר יָמִים, שֶׁאִם תֹּאחַז בְּמִקְצָתוֹ יִתְמַסְמֵס וְיִפֹּל, וְהִגִּיעַ חֹלִי זֶה עַד הַלֹּבֶן שֶׁבְּתוֹךְ הַכֻּלְיָה - הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה. וְכֵן אִם נִמְצֵאת בַּכֻּלְיָה לֵחָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ סְרוּחָה, אוֹ שֶׁנִּמְצְאוּ בָּהּ מַיִם עֲכוּרִין אוֹ סְרוּחִין - הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה. אֲבָל אִם נִמְצְאוּ בָּהּ מַיִם זַכִּים - הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת.
פֶּרֶק תְּשִׁיעִי
טרפה: פסוקה, קרועה ונפולה
יז1 כָּל מָקוֹם שֶׁאָמַרְנוּ 'אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ' - מֻתָּר לִשְׁחֹט מִיָּד, וְאֵין צָרִיךְ לִבְדֹּק שֶׁמָּא נִתְרַסֵּק אֵבֶר. וְכָל מָקוֹם שֶׁאָמַרְנוּ 'חוֹשְׁשִׁין לָהּ' - אִם שְׁחָטָהּ, צָרִיךְ לִבְדֹּק כְּנֶגֶד כָּל הֶחָלָל כֻּלּוֹ מִקָּדְקֹד הָרֹאשׁ עַד הַיָּרֵךְ: אִם מָצָא בָּהּ טְרֵפָה מִן הַטְּרֵפוֹת שֶׁמָּנִינוּ אוֹ שֶׁנִּתְרַסֵּק אֵבֶר מִן הָאֵבָרִים שֶׁבִּפְנִים וְנִפְסְדָה צוּרָתוֹ - הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה.
סימנים שנפרדו
כא סִימָנִים שֶׁנִּדַּלְדְּלוּ רֻבָּן - טְרֵפָה, וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא מֵחֲמַת נְפִילָה; וְכֵן אִם נִתְקַפְּלוּ, שֶׁהֲרֵי אֵינָן רְאוּיִין לִשְׁחִיטָה. אֲבָל אִם נִפְרַק רֹב תַּרְבֵּץ הַוֶּשֶׁט מִן הַלֶּחִי - הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת, שֶׁאֵין הַתַּרְבֵּץ רָאוּי לִשְׁחִיטָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ (לעיל א,ו).פֶּרֶק עֲשִׂירִי
טרפה: שבורה וסיכום הטרפות
נאמנות השוחט
יד כָּל טַבָּח שֶׁיּוֹדֵעַ הַטְּרֵפוֹת הָאֵלּוּ, וַהֲרֵי הוּא בְּחֶזְקַת כַּשְׁרוּת - מֻתָּר לוֹ לִשְׁחֹט וְלִבְדֹּק לְעַצְמוֹ וְלִמְכֹּר, וְאֵין בָּזֶה חֲשָׁשׁ; שֶׁעֵד אֶחָד נֶאֱמָן בְּאִסּוּרִין, בֵּין יֵשׁ לוֹ הֲנָיָה בְּעֵדוּתוֹ בֵּין אֵין לוֹ. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ (מאכלות אסורות ח,ז-ט) שֶׁאֵין לוֹקְחִין בָּשָׂר מִטַּבָּח שֶׁשּׁוֹחֵט וּבוֹדֵק לְעַצְמוֹ בְּחוּצָה לָאָרֶץ, אוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בַּזְּמַן הַזֶּה, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה מֻמְחֶה; וְאִם יָצָאת טְרֵפָה מִתַּחַת יָדוֹ - מְנַדִּין אוֹתוֹ, וּמַעֲבִירִין אוֹתוֹ, וְאֵינוֹ חוֹזֵר לְכַשְׁרוּתוֹ עַד שֶׁיֵּלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ, וְיַחֲזִיר אֲבֵדָה בְּדָבָר חָשׁוּב אוֹ יוֹצִיא טְרֵפָה לְעַצְמוֹ בְּמָמוֹן חָשׁוּב.פֶּרֶק אַחַד עָשָׂר
ספק טרפה ובדיקתו
סרכה שלא נבדקה במקומה
יג מִי שֶׁשָּׁחַט אֶת הַבְּהֵמָה וְקָרַע אֶת הַבֶּטֶן, וְקֹדֶם שֶׁיִּבְדֹּק אֶת הָרֵאָה בָּא כֶּלֶב אוֹ גּוֹי וְנָטַל אֶת הָרֵאָה וְהָלַךְ לוֹ - הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת, וְאֵין אוֹמְרִין שֶׁמָּא נְקוּבָה הָיְתָה הָרֵאָה אוֹ שֶׁמָּא דְּבוּקָה הָיְתָה, שֶׁאֵין מַחֲזִיקִין אִסּוּר; אֶלָּא הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת הֶתֵּר, עַד שֶׁיִּוָּדַע בַּמֶּה נִטְרְפָה. וּכְשֵׁם שֶׁאֵין חוֹשְׁשִׁין לִקְרוּם מֹחַ וְלַשִּׁדְרָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, כָּךְ לֹא נָחוּשׁ לְרֵאָה שֶׁאָבְדָה. וְאֵין בָּזֶה מִנְהָג; שֶׁדָּבָר שֶׁאֵינוֹ מָצוּי - אֵין בּוֹ מִנְהָג.חומרות מיותרות
טו יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁאִם יִמְצְאוּ סְרָכוֹת מְדֻלְדָּלוֹת מִן הָרֵאָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן דְּבוּקוֹת לֹא לַדֹּפֶן וְלֹא לְמָקוֹם אַחֵר - אוֹסְרִין אוֹתָהּ. וְדָבָר זֶה הֶפְסֵד גָּדוֹל הוּא, וְאִבּוּד לְמָמוֹנָם שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל, וּמֵעוֹלָם לֹא נָהֲגוּ זֶה בְּצָרְפַת וְלֹא בִּסְפָרַד, וְלֹא נִשְׁמַע זֶה בַּמַּעֲרָב, וְאֵין רָאוּי לִנְהֹג בְּמִנְהָג זֶה, אֶלָּא נוֹפְחִין אוֹתָהּ בִּלְבַד: אִם נִמְצֵאת שְׁלֵמָה מִן הַנֶּקֶב - הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת.פֶּרֶק שְׁנֵים עָשָׂר
אותו ואת בנו
יא אִסּוּר 'אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ' נוֹהֵג בַּנְּקֵבוֹת, שֶׁזֶּה בְּנָהּ וַדַּאי. וְאִם נוֹדַע שֶׁזֶּה הוּא אָבִיו וַדַּאי - אֵין שׁוֹחֲטִין שְׁנֵיהֶן בְּיוֹם אֶחָד, וְאִם שָׁחַט, אֵינוֹ לוֹקֶה, שֶׁהַדָּבָר סָפֵק אִם נוֹהֵג בַּזְּכָרִים אוֹ אֵינוֹ נוֹהֵג.
זמן האיסור
יז "יוֹם אֶחָד" (שם) הָאָמוּר בְּ'אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ' - הַיּוֹם הוֹלֵךְ אַחַר הַלַּיְלָה. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁשָּׁחַט רִאשׁוֹן בִּתְחִלַּת לֵיל רְבִיעִי - לֹא יִשְׁחֹט הַשֵּׁנִי עַד תְּחִלַּת לֵיל חֲמִישִׁי. וְכֵן אִם שָׁחַט הָרִאשׁוֹן בְּסוֹף יוֹם רְבִיעִי קֹדֶם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת - שׁוֹחֵט הַשֵּׁנִי בִּתְחִלַּת לֵיל חֲמִישִׁי. שָׁחַט רִאשׁוֹן בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁלְּלֵיל חֲמִישִׁי - לֹא יִשְׁחֹט הַשֵּׁנִי עַד לֵיל שִׁשִּׁי, וְאִם שָׁחַט בְּיוֹם חֲמִישִׁי, אֵינוֹ לוֹקֶה.פֶּרֶק שְׁלֹשָׁה עָשָׂר
שילוח הקן
אופן השילוח ושילוח חוזר
ה1 וְכֵיצַד מְשַׁלֵּחַ הָאֵם? אוֹחֵז בִּכְנָפֶיהָ וּמַפְרִיחָהּ.ז2 שִׁלַּח אֶת הָאֵם וְחָזַר וְצָד אוֹתָהּ - הֲרֵי זֶה מֻתָּר: לֹא אָסְרָה תּוֹרָה אֶלָּא לָצוּד אוֹתָהּ וְהִיא אֵינָהּ יְכוֹלָה לִפְרֹחַ בִּשְׁבִיל הַבָּנִים שֶׁהִיא מְרַחֶפֶת עֲלֵיהֶן שֶׁלֹּא יִלָּקְחוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים" (שם כב,ו); אֲבָל אִם הוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדוֹ וְחָזַר וְצָדָהּ - מֻתָּר.
שילוח הקן לעומת מצוות אחרות
יט אָסוּר לִטֹּל אֵם עַל הַבָּנִים וַאֲפִלּוּ לְטַהֵר בָּהֶן אֶת הַמְּצֹרָע, שֶׁהִיא מִצְוָה. וְאִם לָקַח - חַיָּב לְשַׁלֵּחַ, וְאִם לֹא שִׁלַּח, לוֹקֶה; שֶׁאֵין עֲשֵׂה דּוֹחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה, וְלֹא עֲשֵׂה דּוֹחֶה עֲשֵׂה.כ הַמַּקְדִּישׁ עוֹף לְבֶדֶק הַבַּיִת וּפָרַח מִיָּדוֹ, וַהֲרֵי הוּא מַכִּירוֹ, וּמְצָאוֹ רוֹבֵץ עַל הָאֶפְרוֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים - לוֹקֵחַ הַכֹּל וּמְבִיאָן לִידֵי גִּזְבָּר, שֶׁאֵין שִׁלּוּחַ הָאֵם נוֹהֵג בַּמֻּקְדָּשִׁין, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ" (שם כב,ז), וְאֵין אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. כא עוֹף שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ - פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְצֻוֶּה לַהֲבִיאוֹ לְבֵית דִּין לָדוּן אוֹתוֹ.
פֶּרֶק אַרְבָּעָה עָשָׂר
כיסוי הדם
בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן
נִגְמַר סֵפֶר חֲמִישִׁי בְּעֶזְרַת שַׁדַּי. וּמִנְיַן פְּרָקִים שֶׁלְּסֵפֶר זֶה שְׁלשָׁה וַחֲמִשִּׁים: הִלְכוֹת אִסּוּרֵי בִּיאָה - שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים פְּרָקִים; הִלְכוֹת מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת - שִׁבְעָה עָשָׂר פְּרָקִים; הִלְכוֹת שְׁחִיטָה - אַרְבָּעָה עָשָׂר פְּרָקִים.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)