ג2 וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ" (שם ה,כט) - עַד שֶׁתִּהְיֶה הִיא שְׁלֵמָה כָּמוֹהוּ וְהוּא שָׁלֵם כְּמוֹתָהּ. הָא לָמַדְתָּ שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁמְּעַכֵּב אוֹתָהּ מִלִּשְׁתּוֹת, מְעַכֵּב אֶת בַּעְלָהּ מִלְּהַשְׁקוֹתָהּ, וְכָל הַמְּעַכֵּב אֶת הַבַּעַל מִלְּהַשְׁקוֹתָהּ, מוּם כָּמוֹהוּ מְעַכֵּב אוֹתָהּ מִלִּשְׁתּוֹת.

טו מִי שֶׁהוֹצִיאָהּ בַּעְלָהּ בְּעֵדֵי דָּבָר מְכֹעָר, וְנִשֵּׂאת לְאַחֵר וְגֵרְשָׁהּ - הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לְהִנָּשֵׂא לַנִּטְעָן שֶׁיָּצָאת מִתַּחַת בַּעְלָהּ בִּגְלָלוֹ, וְאִם נִשֵּׂאת, לֹא תֵּצֵא, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ בָּנִים.

כג בָּאוּ עֵדֵי טֻמְאָה אַחַר שֶׁשָּׁתָת - הֲרֵי זוֹ תֵּצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה וַאֲסוּרָה לְבַעְלָהּ, וַאֲפִלּוּ לֹא אֵרַע לָהּ דָּבָר מִדְּבָרִים הָאֵלּוּ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶלָּא מִי שֶׁאֵין לָהּ עֵדִים שֶׁמּוֹדִיעִין זְנוּתָהּ. וְעוֹד, שֶׁמָּא בַּעְלָהּ אֵינוֹ מְנֻקֶּה מֵעָווֹן, וּלְפִיכָךְ לֹא בָּדְקוּ הַמַּיִם אֶת אִשְׁתּוֹ. אֲבָל אִם בָּא עֵד אֶחָד וְהֵעִיד שֶׁהִיא טְמֵאָה - הֲרֵי זוֹ תֵּשֵׁב תַּחַת בַּעְלָהּ, שֶׁהֲרֵי שָׁתָת.