הלכות ערב פסח וליל הסדר תשפ"ד

דיני ערב פסח

א.    יש להגעיל את כלי החמץ לפני שעת שריפת חמץ.

ב.      נוהגים שלא לאכול מצה בערב פסח. מצה מבושלת וקניידלאך, וכן עוגיות שנילושו בקמח מצה מעיקר הדין מותר לאכול עד שעה 16:00 בערך, ויש מחמירים בכך.

ג.       משעה זו מותר לאכול פירות, ירקות, תפו"א, בשר, דגים וביצים. אך לא ימלא כרסו מהם.

ד.      אסור לעשות מלאכה (בשכר) בערב פסח לאחר חצות. שלא בשכר אסור לעשות מלאכה גמורה, כדוגמת תפירת בגד. תיקון בגדים מותר, שלא בשכר. מותר לתקן בגדים נצרכים באמצעות גוי.

ה.     כל מה שמותר לעשות בחול המועד, כגון 'דבר האבד' או מעשה הדיוט לצורך המועד או צרכי רבים, מותר גם בערב פסח אחרי חצות היום.

ו.       מותר לקשור חוטי ציצית בטלית גדול או בטלית קטן לצורך המועד. אסור להסתפר לאחר חצות.

ז.       אין לכבס לאחר חצות. מותר להפעיל מכונת כביסה לפני חצות, אף שתמשיך לפעול אחרי חצות.

ח.     גיהוץ רגיל מותר עד כניסת החג, וכן מותר לצחצח נעלים לאחר חצות.

ט.    יש לטבול בערב פסח לאחר חצות, ואפשר להקדים הטבילה גם לשעה שלפני חצות.

תענית בכורות

א.    נהגו הבכורים להתענות בערב פסח. אין צריך לקבל מראש תענית.

ב.      בכור קטן, נוהגים שאביו מתענה במקומו.

ג.       בזמננו, שהדורות חלשים, נוהגים הבכורים להשתתף בסעודת מצווה (סעודת ברית מילה, פדיון הבן או סיום מסכת), ובכך להפטר מן התענית. המשתתפים בסעודת סיום מסכת יקשיבו ללימוד הסיום ויאכלו לטעום לפחות "כזית" מזונות כדי לפטור עצמם מהתענית.

דיני הדלקת נרות פסח

א.    יש הנוהגות שמברכות 'שהחיינו' בזמן הדלקת הנרות, ויש הנוהגות ששומעות או מברכות 'שהחיינו' בעת הקידוש.

ב.      הנוהגות לברך 'שהחיינו' בזמן הדלקת הנרות, אם הן מקדשות, אין אומרות 'שהחיינו' בקידוש. אולם אם הן שומעות קידוש מהבעל או מאחרים, יש להסתפק אם יכולות לענות אמן אחר ברכת 'שהחיינו' ולשתות מהכוס. למרבית הדעות נראה שיענו 'אמן'.

הכנת שולחן הסדר

א.    את כל צרכי ליל הסדר יש להכין מבעוד יום לפני כניסת החג, כדי שיוכל להתחיל את הסדר מיד כשישוב מבית הכנסת. יש לערוך את שולחן הסדר בצורה יפה ולעטרו בכלים נאים.

ב.      אין צורך להכין קערת ליל הסדר לכל אחד מהמסובים, די בקערה אחת שלפני עורך הסדר.

ג.       נוהגים ללבוש בגד לבן (קיטל) בעת עריכת הסדר. אבֶל - נוהגים שאינו לובש קיטל.

ד.      על שולחן הסדר יש להניח 2 תבשילים: זרוע - זכר לקרבן פסח וביצה - זכר לקרבן חגיגה.

קדש

א.    את הקידוש בליל הסדר יש לעשות לאחר צאת הכוכבים.

ב.      מברכים 'שהחיינו' בקידוש, ומכוונים בברכה זו על כל המצוות שיקיימו בהמשך הסדר.

ג.       את כוס הקידוש ימזגו לבעה"ב, ויש נוהגים שגם כל המסובים אינם מוזגים לעצמם, אלא כל אחד מוזג לחברו, דרך חירות. כל אחד ואחת חייב לשתות בליל פסח 4 כוסות יין (או מיץ ענבים).

ד.      ל- 4 כוסות יש להכין גביע שיכיל לפחות רביעית [לחזון איש 150 סמ"ק, לר' חיים נאה 86 סמ"ק].

ה.     לפני הקידוש יכוון לשם מצות קידוש יו"ט, לשם מצות ארבע כוסות, ולשם מצות שמחת חג.

הסיבה

א.    בכל דור ודור חייב אדם ל(ה)ראות את עצמו כאילו הוא עצמו יצא משעבוד מצרים. במהלך ליל הסדר נוהגים להסב, כדי לחוש חרות. יש שמסבים בכל הסעודה. איטר יד מסב על שמאלו.

ב.      אופן הסיבה – יטה את גופו לצד שמאל וישען על כרים וכסתות, ובדיעבד יכול להישען על חברו.

ג.       צורת ההסיבה צריכה להיות באופן שידו אינה משוחררת ואינו יכול להשתמש בה.

ד.      כיום רבים נוהגים שאין מסבים במשך הסעודה משום שאין רגילים להסב במשך השנה.

ה.     אם אכל מצה או שתה 4 כוסות ללא הסיבה, צריך לחזור ולאכול / לשתות בהסיבה.

ורחץ, כרפס, יחץ

א.    ורחץ – כל המסובים נוטלים ידים כפי שנוטלים לאכילת לחם, אבל אין מברכים על נטילה זו.

ב.      למצות כרפס יש נוהגים ליקח סלרי, פטרוזיליה, ויש נוהגים צנון או תפוח אדמה.

ג.       לפני ברכת הכרפס, יש לטבל את הירק במי מלח או בחומץ, לעורר הילדים על שינויי ליל הסדר.

ד.      על הכרפס יברך ברכת בורא פרי האדמה ויכוון גם על המרור שייאכל בהמשך הסדר.

ה.     יש לאכול פחות משיעור כזית מהכרפס. באכילת הכרפס אין חיוב להסב, ויש נוהגים להסב.

ו.       לפני קריאת ההגדה עורך הסדר בוצע את המצה האמצעית לשנים, להמחיש איך נוהג עני, שפורס פתו לשני חלקים ושומר חלק אחד למחר. את החלק הקטן ישאיר בין 2 המצות השלמות ואת הגדול יתן לאחד מהמסובין שישמור לאפיקומן.

מגיד

א.    יכוין בסיפור יציאת מצרים, המצוה המרכזית בליל הסדר, לשם מצוה דאורייתא לבאר ההגדה.

ב.      יגביה הקערה עם המצות ויתחיל באמירת 'הא לחמא עניא' עד מה נשתנה. לאחר שסיים אמירת 'הא לחמא', יסלק את הקערה ויכסה המצות, כדי לעורר את הילדים לשאול.

ג.       ספרדים לא מברכים על כוס שניה, משום שכבר נפטר בברכת כוס ראשון. בני אשכנז מברכים.

רחצה, מוציא מצה

א.    נוטלים ידים ומברכים 'על נט"י', ככל נטילה לפני המוציא. באכילת מצה מכוון למצוה מהתורה.

ב.      נוהגים לאכול 2 כזיתים ללא הפסק בכדי אכילת פרס, (לכתחילה 2-4 דקות). אין להפסיק בדיבור בעת אכילת המצה. אכל ללא הסיבה צריך לחזור ולאכול כזית מצה בהסיבה, ללא ברכה נוספת.

ג.       אופן הבציעה: יקח 3 מצות (2 השלימות והפרוסה שביניהן) ויברך 'המוציא', יעזוב את התחתונה ויברך על השתיים שנותרו בידיו 'על אכילת מצה', ויכוין בברכה זו לפטור גם מצות של כורך ושל אפיקומן, ויאכל כזית ממצה העליונה וכזית מהפרוסה. יש לאכול בהסבה את ה'כזית' (כ 27 גרם).

ד.      החל מברכת 'על אכילת מצה' ועד אכילת הכורך יש להיזהר שלא להפסיק בדיבור.

מרור, כורך

א.    לאחר אכילת המצה מברכים 'על אכילת מרור' ומכוונים לפטור גם את המרור שבאכילת ה'כורך'.

ב.      אין מברכים עליו 'בורא פרי האדמה', משום שנפטר בברכת 'בורא פרי האדמה' שבירך על הכרפס.

ג.       יש לאכול את המרור בשיעור זמן 'כדי אכילת פרס', לכתחילה שיעור זמן של 2-4 דקות.

ד.      נוטלים כזית מרור, חזרת או חסה, טובלים בחרוסת, מנערים את החרוסת.

ה.     לכורך נוטלים כזית מהמצה התחתונה, מחלקים אותה ל-2 ובין 2 החלקים מניחים כזית מרור.

ו.       כורכים את המצה עם המרור והחרוסת, כדי לצאת גם לשיטת הלל, שביאר את המילים (במדבר ט, יא) "על מצות ומרורים יאכלוהו", שעלינו לאכול את המצות עם המרור ביחד.

ז.       אין מברכים על אכילת ה'כורך', מפני שכבר בירכו על המצה ועל המרור.

ח.     את ה'כורך' אוכלים בהסיבה ב'כדי אכילת פרס'. שכח ואכל ללא הסיבה אין צריך לחזור ולאכול.

שולחן עורך, צפון, ברך

א.    לאחר כורך עורכים סעודה לכבוד חג. אין חיוב להסב בכל הסעודה.

ב.      נוהגים לאכול ביצים. אין אוכלים מהזרוע שבקערה כיון שלא אוכלים בשר צלוי בלילה זה.

ג.       לאחר גמר הסעודה יאכל כזית ממצת האפיקומן. לכתחילה ראוי לאכול 2 כזיתים.

ד.      שאר המסובים יאכלו מעט ממצת האפיקומן, ואת החסר לשיעור כזית ישלימו משאר המצות.

ה.     האפיקומן נאכל בהסיבה. שכח ולא היסב, אם נזכר לפני ברהמ"ז ראוי לחזור ולאכול בהסיבה.

ו.       יש להקפיד לאכול את האפיקומן לפני חצות. לאחר אכילתו אין לאכול, מותר לשתות מים ותה.

ז.       מוזגים כוס שלישית ומברכים עליה ברהמ"ז ולאחריה מברכים 'בורא פרי הגפן' ושותים בהסיבה.

הלל, נרצה

א.    לאחר אמירת 'שפוך חמתך' ממשיכים לומר את ה'הלל'.

ב.      שותים כוס רביעית בהסיבה. בני ספרד אינם מברכים עליה 'בורא פרי הגפן', שכבר נפטרו בברכת הגפן של כוס שלישית. בני אשכנז מברכים. לאחר שתייתה מברכים ברכה אחרונה 'על הגפן'.

ג.       חייב אדם לעסוק בסיפור 'יציאת מצרים' כל הלילה, לספר בניסים ונפלאות שעשה הקב"ה. מצות ההגדה וסיפור יציאת מצרים נמשך זמנם כל הלילה.

להורדת המדריך היעיל לסדר פעיל – כיצד ניערך לליל הסדר, בקישור https://shaalti.co.il/?p=12669

בברכת פסח כשר ושמח

הרב חגי ולוסקי

052-9453811 , [email protected]