בס"ד                                                                                                                       ג'   באלול    תשע"ג

                    אור - לי - בפרשה – שופטים

" שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלקיך נתן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק "(טז, יח)

איתא בתורת כוהנים, וכפי שאנחנו אומרים כל בוקר בתפילת שחרית: בשלוש עשר מידות התורה נדרשת בהן

וכו', כאשר אחד מהם הוא - מכלל ופרט. ונראה לומר, שלאחר שנאמר הכלל בספר שמות(פ' משפטים) היינו החיוב

לעשות משפט ע"פ דיני התורה וטעמיהּ, תבוא פרשתנו ותפרט את הכלל דהיינו את האופן שחייב לעשותו כגון:

לא תטה משפט, לא תכיר פנים, לא תיקח שוחד וכו'. וזאת על מנת להבהיר את גודל החשיבות והמשנה זהירות

בעשיית המשפט כי ע"י חקר האמת ודקדוק הדין נעשה משפט צדק בעם, שכן ידוע שאין העולם יכול להתקיים

ללא הדין כפי שדרשו חז"ל(דב"ר ה, א): שהוא אחד משלשה רגלי העולם, למה ששנו חכמים על שלשה דברים

העולם עומד: על הדין ועל האמת ועל השלום, תן דעתך, שאם הטית את הדין שאתה מזעזע את העולם!.

ובזמן שבית מקדשנו ותפארתנו היה קיים הייתה בלשכת הגזית סהנדרי גדולה ובה ע"א(71) שופטים דיינם

ומשם הייתה יוצאת תורה לכלל העם. ונראה לומר שיש ב' סיבות למה נסמכה פרשתנו לציווי שבסוף הפרשה

הקודמת שבו צריך להיראות ג' רגלים בשנה בבית ה': בחג המצות, בחג הסוכות ובחג השבועות. א' - ערכית

וב' - מוסרית. הסיבה הערכית - שלכל הבאים במועדי ה' ובעיקר לאנשי הסהנדרי הקטנה שמונה כ"ג(23)

שופטים ודנה בדיני נפשות ונמצאת בכל עיר ועיר(סנהדרין טז:) תהיה אפשרות להתעדכן בפסיקות שיצאו מבית

הדין הגדול והתחדשו בין ג' מקראי קודש כנ"ל, והם יהוו להם בניין אב בפסיקה בעת שיחזרו וישפטו בעירם.

הסיבה המוסרית - שבזמנים אלו יהיה קיבוץ המוני של העם בבית ה' ויגברו המכשולים כי אפשר שמתוך שמחה

תיגרם קצת קלות ראש וייפרצו הגבולות ומזה יכולים לבוא לידי ריב ומדון חס ושלום. על כן, מיד נאמר: 'שופטים

ושוטרים תתן לך' דהיינו להזכיר לכל אחד ואחד את אימת הדין שצריכה להיות עליו בכל מצב נתון, ובפרט בעת

שמחה כמו שכתוב (ברכות ל): במקום גילה שם תהיה הרעדה.

וע"פ זה יש לדקדק בביאור הרמב"ם ז"ל שכתב(הלכות סנהדרין פ"א הלכה א- ב): שמלבד הסנהדרי הגדולה מעמידין

שני בתי דינין של כ"ג(=23) וכ"ג אחד על פתח העזרה ואחד על פתח הר הבית וכו' ובכל עיר ועיר והיא יושבת

בשער(פתח) העיר. ולכאורה לא ברור למה מיקום בית הדין דייקא בפתח ולא בתוך הבית או במרכזה של עיר

שהרי שם נמצא המון העם. ונראה להסביר אולי ע"פ המהות של מצוות מזוזה כמו שנאמר(דברים יא): "וכתבתם

על מזוזות ביתך ובשעריך" – היינו הפתחים, כפי שנפסק בשו"ע שצריך לקבוע אותה בפתח הבית(יו"ד, רפה).

וזאת על מנת שכל היוצאים והנכנסים יראו את המזוזה ויתבוננו בה וע"י כך יזכרו את ה' יתברך ותהיה יראת

שמים עליהם. וזה שנאמר בפסוק דייקא 'בכל שעריך' רצה לומר שבית הדין יישב בפתח השער של כל עיר

ועיר כנ"ל והוא יהיה בחינת מזוזה כנ"ל וע"י כך תהיה אימת הדין על כל מי שעובר בפתח העיר .  

והטעם העיקרי שצריך שופטים ושוטרים שיעשו משפט צדק ויאכפו את הדין כדי שיהיה סדר לעולם וקיום בין

אדם לחברו כמו שכתוב(אבות ג): "ללא מורא מלכות, איש את רעהו חיים בלעו". ודע, שבאופן טבעי יש חילוקי

דעות בין בני האדם כמו שאמרו חז"ל(ברכות נח): "כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות",  קל וחומר

כאשר מדובר בדיני ממונות, שכן בזה תלוי קיום האדם וכל אחד יחזיק בדעתו שהצדק והאמת אתו. ואפשר

לראות ממש בחוש שזה אחד הניסיונות הקשים של האדם, על אחת כמה וכמה בדורנו שיוקר והמחיה קשה

מנשוא, כמו ששינו במשנה(סוטה):"בעקבות משיחא וכו' - ויוקר יאמיר" וגו'. ומה יעשה אדם בשביל למנוע

עצמו מלהגיע לדין ובפרט בניסיון הנ"ל?

ודע, שעל מנת לשמור את התורה והמצוות שצוונו לבל נסטה ימין ושמאל חייב האדם שיהיה לו יראת שמים

כי ללא יראת שמים היינו הפחד מלעבור על המצוות, בסופו של דבר לא נצליח לזכות לחכמת התורה וקיום

המצוות כמו שכתוב(תהילים קיא): "ראשית חכמה יראת ה'". בעצם למה הדבר דומה? לאוכל שאם לא תשים בו

חומרים משמרים האוכל יתקלקל כך בדיוק יראת שמים של האדם משמרת בו את חכמת התורה ודקדוק

המצוות. כל אחד לפי הכנתו בעניין. וזה שאמר שלמה המלך ע"ה, החכם באדם(משלי ז):"לך אל נמלה עצל

ראה דרכיה וחכם" - דרכיה - היינו כמו שהנמלה אוגרת את האוכל שלה מהקיץ לחורף כך גם האדם יאגור

מצות מן העולם הזה לעולם הבא. וחכם - היינו יראת ה' כנ"ל. כי אפשר לומר אולי שהאוכל שלה משתמר

בזכות זה שיש לה דרך ארץ ובורחת מהגזל כמו שדרשו חז"ל: מעשה בנמלה אחת שהפילה חיטה אחת והיו

כולם באות ומריחות בה ולא הייתה אחת מהן נוטלת אותה באה אותה שהייתה שלה ונטלה אותה ראה

חכמה שיש בה וכו'(דב"ר ה, ב). וכל זה "אשר אין לה קצין שוטר ומושל"!.

וזה שנרמז בכתוב 'שֹפטים ושֹטרים'(=1001 ללא ו' החיבור) שעולה בגימטרייה 'יראת שמים'(=1001) עם

האותיות והכולל. רצה לומר שזה הכלי למנוע עצמו מלהגיע למשפט ובפרט בדיני ממונות כנ"ל. שהלא זה עיקר

עבודת ה' של האדם כמו שכתוב(דברים י): "מה ה' אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה" כי ע"י היראה בשלמות

יכול לקנות אוצר רוחני גדול כמו שכתוב(ישעיהו פל"ג, ילק"ש סימן תלז): יראת ה' היא אוצרו!. 'תתן לך' היינו כל

אחד לפי הכנתו בעניין כמובא בספרו של רבי חיים מוולוז'ין "נפש החיים": לפי גודל אוצר היראה אשר הכין

לו האדם, כן על זה הערך יוכל להיכנס ולהשתמר ולהתקיים בתוכו תבואות התורה כפי אשר יחזיק אוצרו

וכו', ע"ש בהרחבה(שער ד', פ"ה, מאמרים יט). 'בכל שעריך' רמז שצריך לשמור ביראה את כל פתחי הפנים היינו

הפה, האוזניים, העיניים והחוטם וע"י כך ובכך תפתח לך מנגנון בקרה טבעי כמו שטבוע בנמלה ולא תצטרך

להגיע לשופטים ולשוטרים. וע"י כך נזכה בע"ה לגאולה השלימה, אכי"ר.

                  פינת העצה - מתורותיו של רבי נחמן מברסלב

עיקר היראה הוא הבושה, שיירא ויתבייש מהשם יתברך לבל יחטא חס ושלום, כי הבושה היא מעלה גדולה

מאוד. וע"י היראה והבושה זוכין לתפילה בכוונה, שע"י זה זוכין להשיג הנסתרות שבתורה; ועל ידי זה זוכין

לשמחה, ועל ידי שמחה עיקר העזות וההתחזקות, שע"י זה זוכין לאמונה שלמה שהוא עיקר הכול כלליות

הקדושה(סימן יראה ועבודה, אות ז).

                                                            "נר ה' נשמת אדם"

 מוקדש, לע"נ מור-זקני מסעוד עמר בן תמו ז"ל, נלב"ע בי"ד במרחשוון התשע"א, תנצב"ה

           ולע"נ מרת-סבתי רחל אילוז בת עישה ע"ה, נלב"ע בא' באדר התשס"ז, תנצב"ה

                      ולע"נ מור-דודי אהרן(אילוז)שקד בן רחל ז"ל, נלב"ע בב' בכסלו התשנ"א, תנצב"ה