בס"ד                                                                                                         כ'     בתמוז     התשע"ג

                      אור - לי - בפרשה - פינחס

" פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא

    כִלִיתי את בני ישראל בקנאתי, לכן אֱמֹר הנני נתן לו את בריתי שלום "(כה, יא-יב)

אומנם בלעם הרשע בא לקלל ויצא מברך אך ייעץ לבלק להחטיא את העם ישראל עם בנות מואב ומדיין

בכך שהיו מפתים את בחורי ישראל לדבר עבירה וחלקם אף עבדו עבודה זרה לבעל פעור כפי שמתואר

במדרש כשישראל היו מגיעים לשוק ליטול חפץ, הייתה זקנה יושבת בחוץ ואומרת לו שבפנים יש חפצים

נאים! היה נכנס ויוצאת נערה מקושטת ומבוסמת שמפתה אותו וכו'(מד"ר כ, כג). וזה כי ידעו את שאמרו

חז"ל: ''אלוקים של אלו שונא זימה''(סנהדרין קו). על זה דרשו חז"ל: שהמחטיא את האדם יותר מן ההורגו!

מניִין? שההורג הורג בעולם הזה ויש לו חלק לעוה"ב, והמחטיא הורגו  בעולם הזה ובעולם הבא, לכן נאמר

(דברים כג): לא יבא עמוני ומואבי  גם דור עשירי עד עולם(מד"ר כא, ד). מכאן יש ללמוד כלל גדול והוא: שאסור

לאדם להתחבר, בכל  אופן שלא יהיה, עם מי שהוא מחטיא כנגד ה' ותורתו הקדושה, שמא ייפגע ויאבד את

חלקו לעוה"ב ח"ו, שומר נפשו ירחק מהם!

השפל הנורא היה בעת שזמרי בן סלוא, נשיא בית אב משבט שמעון, נפל בידי כוזבי בת צור, וצור זה בלק.
כי בשנאתו הגדולה היה מוכן להפקיר את בתו ולבזות את עצמו ולפרסם את בתו בקלון(מד"ר כ"א, ג). והביאהּ

לפתח אוהל מועד לעיני כולם, והמה בוכים, ולא יודעים מה לעשות. עד שקם פינחס ולקח רומח בידו ועשה

מה שעשה ונעצרה המגפה לאחר שמתו כ"ד אלף. ויש לדייק, שצריך היה לכתוב 'השיב חמתי מבני ישראל'

אלא שהמילה 'מעל' תעיד שע"י מסירות נפשו של פינחס על קידוש ה' עצר את האף והחמה, משלחת מלאכי

רעים, ממש מעל בני ישראל כפשוטו, ולא נתן לאותה קנאה להתפשט כדרכהּ בתוך יתר העם, ואף החזירהּ

למקומהּ העליון, וע"י כך מנע כליה מישראל. 

ואם תקשה לומר, בכל זאת מתו כ"ד אלף, אלא מדיוק וחילוק הפסוק אפשר אולי להסיק אחרת. והדיוק הוא

שלכאורה המילה 'בתוכם' מיותרת. אלא ההסבר הוא כך: שהקנאה נעצרה מעל בני ישראל, כנ"ל, שלא היו

בכלל המעשה, אך 'בקנאו את קנאתי בתוכם' היינו רק בעושה המעשה ותומכיו הקנאה התפשטה בתוכם

ואליהם הגיע משלחת מלאכי רעים. ומובא(בספרי כאן) שכל המתים במגפה היו רק משבט שמעון. וזה שכתוב

'בתוכם' רמז לכך שרק משבט שמעון היו בעושי המעשה כי בתוכם(=466) עולה בגימטרייה כמניין שמעון(=466).

ומובא בגמרא(סהנדרין פב) שדרשו חז"ל על הפסוק(תהילים קו): "ויעמוד פנחס ויפלל" מלמד שעשה פלילות היינו

דין עם קונו. כלומר בעת שיצא הקצף עמד ועשה ריב(רש"י שם) בתפילתו עם השם יתברך דהיינו דרש ע"פ

דין שתעצור המגפה ולא תפגע מידת הדין בשאר בני ישראל, למרות שלא היה חלקם עם עושי המעשה,

אלא מצד הדין שכולם ערבים זה לזה. וע"י כך גרם ב' טובות והם: האחת - שהקצף נעצר בתוך שבט שמעון

ולא המשיך לכלות את כל השבט. השנייה - שמנע את התפשטותו על כל העם, כנ"ל, וזה שנאמר: ולא כליתי

את בנ"י בקנאתי.

ואפשר אולי שבעבור ב' הטובות הנ"ל זכה לב' טובות כנגדם בחינת מידה כנגד מידה. האחת, כנגד שהחלו

השבטים לבזות וללעוג לפינחס שסבו, יתרו, פיטם עגלים לעבודה זרה והוא בא והורג נשיא שבט מישראל.

לכן, בא הכתוב להעיד: 'הנני נותן לו את בריתי שלום', על דרך שדרשו חז"ל על האות ו' הקטיעה במילה

שלום "את בריתי שלם"(מדרש ר"ע על האותיות) היינו נתן לו עדות כתובה שמעשהו היה שלם! כלומר בשלמות

וללא פניות אישיות אלא לשם שמים מתוך קנאת ה' טהורה. הטובה השנייה, היותר גדולה, על שמנע כליה

מבני ישראל כנ"ל. וע"י כך חזר השלום לשכון בעולם והתורה יכולה להמשיך להתקיים כמובא במדרש שאין

העולם מתנהג אלא בשלום והתורה כולה שלום שנאמר(משלי ג): דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום וכו'

(מד"ר כ"א, א). לכן, זכה לברית כהונה שהרי רק מי שנולד לאהרן ולבניו לאחר שנמשח לכהן גדול בא לכלל

כהונה והרי פנחס נולד לפני ורק ע"י מעשהו בשלמות קיבל הוא וזרעו אחריו את הכהונה לעולם כמו שכתוב

(זבחים קא): לא נתכהן פינחס עד שהרגו לזמרי.      

ומובא בפירוש בעל הטורים כך: ו' קטיעא(במילה שלום כנ"ל) כי פנחס הוא אליהו(ב"מ קיד:). וכן אליה כתיב

חסר וי"ו ויעקוב מלא ו' שנטל ו' מאליהו למשכון עד שיבוא עם המשיח ויגאל את בניו. וזהו 'יגל יעקב ישמח

ישראל' ישמח אותיות משיח שישמח לימות המשיח ויחזור הוי"ו ויהא אליהו שלם, עדכ"ק. ואפשר לומר אולי

שזה רמז לכך שכמו שפינחס גאל את עם ישראל מכליה כנ"ל, כך יבוא בע"ה בקרוב מאוד אליהו הנביא זכור

לטוב ויבשר לנו על הגאולה בחינת אחישנה היינו גאולה שלמה בחסד וברחמים ויאמר לכל צרותינו די וישכון

השלום לבטח והתקיים בנו הפסוק "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא" וגו'(מלאכי ג). וזה ע"י שנרבה שלום

ואהבת חינם ביננו ע"י שנקדים שלום לכל אחד למרות שדעותינו שונות זה מזה, ונתחזק בלימוד התורה

שהיא כולה שלום - ואז  נזכה - לינון ואליה אני שולח.

       רצ"ב קובץ הלכות קצרות לימי בין המצרים שהוכן ע"י הרב מרדכי אפרתי, כדאי לעיין!

            פינת העצה - מתורותיו של רבי נחמן מברסלב

צריך לבקש שלום, שיהיה שלום בין ישראל, ושיהיה שלום לכל במידותיו, היינו שלא יהיה מחולק במידותיו,

ובמארותיו, שלא יהיה לו חילוק: בין בטיבו ובין בעקוּ – תמיד ימצא בו השם יתברך; וזה זוכין ע"י התורה וע"י

הצדיקים שהם נקראים שלום, שעל ידי זה יזכה לאהוב אותו יתברך בכל מקום, בין בטיבו וכו', ולאהוב את

חבריו, ויהיה שלום בין כל ישראל(סימן שלום, אות ו). 

                                                            "נר ה' נשמת אדם"

 מוקדש, לע"נ מור-זקני מסעוד עמר בן תמו ז"ל, נלב"ע בי"ד במרחשוון התשע"א, תנצב"ה

           ולע"נ מרת-סבתי רחל אילוז בת עישה ע"ה, נלב"ע בא' באדר התשס"ז, תנצב"ה

                      ולע"נ מור-דודי אהרן(אילוז)שקד בן רחל ז"ל, נלב"ע בב' בכסלו התשנ"א, תנצב"ה