יש   מצווה   לעסוק   בשידוכין,   משום   גמילות  חסדים,  (ואולי  זוהי   גמילות  החסדים   הגדולה  ביותר,  משום  שרוב  החסדים   -כמו  ביקור  חולים-   הם  לשעה,   ואילו   עשיית  שידוכין   היא   לעולם-   לכל  החיים   של   בני  הזוג)  ויש  בזה  גם   הידבקות   במידותיו    של הקב"ה     שמזווג   זיווגים,   והנה,  רוב  הספרים   והמאמרים   שעוסקים   בעניני   שידוכין,   עוסקים   בעיקר   בחיוב    תשלום   דמי  שדכנות   לשדכן,   (נושא  חשוב   כשלעצמו)    ולא   במצוות  השידוכין    עצמה,   ובעקבות   זאת  התעוררתי   לשאול   שאלות.

א)   הגמ'  בסוטה   יד  א,   מביאה  כמה  דוגמאות   כיצד  ניתן   לקיים את  מצוות   גמילות  חסדים-  הלבשת   ערומים,  ביקור  חולים,   ניחום   אבלים,   ועוד,  (ואגב,  יש  ממוני    המצוות   שהביאו   את  כל  הדוגמאות   כמצוות   נפרדות   בתרי"ג  מצוות,   אולם  רוב   מוני  המצוות   מנו    את  מצוות   גמילות   חסדים   בתור   מצוה  אחת)   ונשאלת   השאלה  מדוע  הגמ'    לא  הזכירה    דוגמא   נוספת    של  גמילות חסדים-   והיא  המצווה   לעסוק   בשידוכים,   ואדרבא-  היה   לה  לגמרא   להעדיף   את הדוגמא   הזו   של  שידוכין,  מאשר  הדוגמאות   האחרות,   משום   שיתכן   שזו   גמילות   החסדים   המובחרת   והמועדפת   ביותר,  כפי   שכבר כתבנו  בראש    דברינו,  ועוד-  שזו  גם   דוגמא   שכיחה   ,  שהרי  יש  אנשים   רבים   שאינם  ערומים   ואינם  זקוקים  בגדים,   ואילו   רוב  האנשים   בהגיעם    לפרק    "האיש  מקדש"    זקוקים   לשידוכין.

ב)  רווק   שיש  לו   מאות  מכרים,  האם   כל   אחד  ממכריו   חייב   לעסוק   באופן  אישי   בשידוכיו,   או   שלא,   ויכול   להגיד   שהוא   סומך   על  כך   שמתוך   מאות   המכרים   של  אותו   רווק-   מישהו  כבר   עסוק  בשידוכיו.

ג)  עוד  רציתי    לשאול,   מה  המקור   לכך   ש   "שדכן"   זה  ראשי  תיבות   של   "שקר   דובר,  כסף נוטל".

אשמח  לקבל  תשובות   ממשתתפי   בית   המדרש,   והקב"ה  יאיר   עינינו    בתורתו,   ויצילנו   משגיאות.