בס"ד                                                                                                              כ"ט    בסיוון     התשע"ג

                אור - לי - בפרשה - קורח

" ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן "(טז, א)

לקהת היו ארבעה בנים: עמרם הבכור, יצהר אחריו, חברון ועוזיאל הקטן. כשראה קרח שמשה רבינו ע"ה מינה,

ע"פ רצון ה', את בן דודו הקטן אליצפן בן עוזיאל לנשיא בני קהת במקום בן דודו הגדול קרח בן יצהרקנאה

אחזה בו ויצא לחלוק על משה כפי שתורגם 'ואתפליג' קרח מלשון פילוג, בטענה שמשה קיבל מלכות ואהרן

ובניו את הכהונה ומי ראוי ליטול את השנייה, לא השני?! הריני חולק ומבטל כל מה שנעשה על ידו(תנחומא א).

קורח ניסה לערער את מעמדו של משה בקרב העם והחל להקשות קושיות כפי שמובא במדרש: טלית שכולה

תכלת, מה היא שיהא פטורה מן הציצית? אמר לו משה: חייבת בציצית. אמר לו קרח: טלית שכולה תכלת

אינה פוטרת עצמה, וארבעה חוטין פוטר אותה?!

בית מלא ספרים, מהו שתהא פטורה מן המזוזה? אמר לו: מחייבת במזוזה. אמר לו: כל התורה כולה רע"ה

(275) פרשיות שיש בה, כולן אין פוטרות את הבית, ושתי פרשיות שבמזוזה פוטרות את הבית?! אמר לו:

דברים אלו לא נצטווית עליהם, ומלבך אתה בודאם(תנחומא ב).

ומהתבוננות הדברים הנ"ל אולי אפשר לומר שע"י דיבורו גילה דעתו כלומר רצה להסיט את הציבור למקום

אחר כדי להסתיר את כוונתו האמתית לקבל את הכהונה שמעמדהּ גבוה יותר מהלויים ומשם בסופו של

דבר להיות המנהיג במקום משה רבינו ע"ה, שהרי לא יעלה על הדעת שמשה, הרועה הנאמן, ימציא דברים

מלבו או יבצע מינויים לא כשרים, חס ושלום! שהלא הקב"ה צווה אותנו בהר סיני את כל המצוות דקדוקיהם

ופרטיהם, ופשוט שגם מצוות ציצית ומזוזה בתוכם .

ומזה תבין, שהמחלוקת של קורח לא הייתה לשם שמים אלא לשררה ולכבוד, כי לא הסתפק בתפקיד הלוי

שניתן לו אף ע"פ שהיה מטועני הארון(שם), היינו החשובים שבלויים! ועל זה אומרים חז"ל 'ויקח קורח' לקח

מקח רע לעצמו(סנהדרין קט:(. ונראה לומר שמאותה נקודה שאחז במחלוקת ולא נסוג ממנה התרחק מהבורא

יתברך, כי מדבריו נשמע שחלק על דבר ה', כמו שכתוב(שם קי:)כל החולק על רבו כחולק על השכינה. וזה

רמוז בשמו שלקורח שהוא אותיות רחוק היינו ע"י מעשיו גרם שה' יתברך התרחק ממנו עד שהוסרה מעליו

ההשגחה כי ראה לנגד עיניו את טובת עצמו בלבד. 

ועל זה נאמר במדרש:בסודם אל תבוא נפשי(בראשית מט)אלו המרגלים, בקהלם אל תחד כבודי זה קורח,

אמר יעקב לפני הקב"ה רבש"ע לא במרגלים ולא במחלוקת של קרח לא ייזכר שמי על אותן הרשעים וכו'

(תנחומא ד. מד"ר יח, ה).והדבר תמוה למה הזכיר את ייחוסו של קורח עד שבט לוי כי פשוט שגם הם לא היו

רוצים להיזכר בשייכות למחלוקת קרח ועדתו אלא יש לומר אולי שהכתוב בה להצביע עלהתחלת המחלוקת

ושורשה והיא שנחלק שבט לוי לשניים והבדיל המאציל יתברך בין קודש לקודש הקודשים היינו בין הלווים

לכוהנים, והנה לך חיזוק וראיה לכוונתו הסמויה של קרח לשנות סדרי בראשית כמוסבר לעיל.  

קורח החל מיד לשכנע את העם בדברים שפונים לרגש השומעים ולהתסיס את שונאיו של משה מימים

ימימה הרי הם דתן ואבירם שלא היו צריכים הרבה שכנוע כדי להצטרף למחלוקת ואיתם נסחפו 250 ראשי

סנהדראות שרובם משבט ראובן, שהיו חונים ליד בני קהת, ועל זה אמרו חז"ל: אוילרשעאוילשכנו. משה

רבינו מבקש למשוך זמן עד הבוקר שבו יקריבו את המחתות בתקווה שאולי השתנה משהו בזמן הזה

במחשבתו של קורח. במקביל מנסה לשכנע את דתן ואבירם לחזור בהם אך כל מאמציו לא עלו יפה והם

המשיכו להחזיק במחלוקת. וכמו כן הוא הולך ומזהיר את 250 איש המבקשים כהונה שרק מי שיבחר מכם

יצא חי וכולם אובדים  שנאמר: והיה האיש אשר יבחר ה' הוא הקדוש(תנחומא ה).

וצריך להתעמק מה הגורם שהביא אותם להחזיק במחלוקת ולא הרפו שכן כולם היו אנשים חכמים? אף

ע"פ שעיניו של קורח הטעו אותו, היה לו לכאורה על מה להתבסס שראה שיצא ממנו שושלת גדולה, עומדת

הימנו, שמואל ששקול כנגד משה ואהרן(שם), אבל על מה התבססו האחרים בשיקולם להסתכן בנפשם!

וראיתי פירוש מדהים לבעל"הנעם אלימלך" זיע"א שאומר שבוודאישכוונתםהיהגדולמאודלשםשמיםכי

תשוקתםהייתה לכהונהגדולהולהקטירקטורתלפניולפנים,וקשה הלאצריךלזהדביקותגדולאלאע״כצ״ל

שזה גופא הייתהכוונתם וכו', כילדביקותצריך יראהגדולהשלאייהנהממנהלהנאתעצמוכללרקהתפשטות

גמור וזהוהיהחטאנדבואביהוא וכו', וזוהיהעלשהורוהלכהבפנירבןפירוששהם עשוכךמדעתםקודם

ששמעו מפי רבןוכיוונוהאמתובאולידי הנאהמזהובשעתהדביקותלאהיהלהםלחשובהנאתםכלל וזה

עצמוהיהחטא ר״ןאיש וכו', ע"ש. ומכאן ניתן ללמוד, שבעצם קורח ועדתו בעצם איבדו את הדבר הבסיסי

ביותר לקיום תורתנוהקדושה והוא אמונת חכמים, שהרי ללא כך תמיד יהיו שאלות, ספקות, טענות וכו',

אפילו על גדול הנביאים משה רבינו ע"ה! כי כשאין אמונת חכמים, חלילה, תמיד נראה את טובתנו והנאתנו

האישית וע"י כך נבוא לידי מכשול גדול, חס ושלום.

וידוע תוצאת המחלוקת של קורח ועדתו שהארץ פתחה את פיה וכולם נבלעו בשאול תחתיות, ועד היום הם

צועקיםמשה אמת ותורתו אמת והן בדאין.(תנחומא יא) ה' יתברך ייתן לנו דעת ותבונה לחשוברגע לפני

שנכנסים למחלוקתשאין מנצחים אלא רק מפסידים! ונתרחק מהמחלוקת כמו מאש ובכך נרבה שלום ביננו

וזה שווה יותר מהכול. ולצערי הרב, קצרה ידי מלפרט עוד בעניין בגלל ענייני העולם הזה, ההכרח לא יגונה,

ובס"ד ה' הטוב ישפיע עלינו בריאות ברכה והצלחה בכל מעשה ידינו לעבודתו יתברך.

          פינת העצה - מתורותיו של רבי נחמן מברסלב

כל העולם מלא מחלוקות, הן בין אומות העולם, וכן בכל עיר ועיר, וכן בכל בית ובית - בין השכנים, ובין כל

אחד עם אשתו ובני ביתו ומשרתיו ובניו וכיוצא בזה; ואין מי שישים אל ליבו התכלית, שבכל יום האדם מת,

כי היום שעבר לא יהיה עוד, ובכל יום מתקרב למיתה, ואיך יש לו פנאי לבלות זמן על מחלוקת. על כן מי

שהוא בר דעת קצת, - צריך לשים לב לזה, וימשיך על עצמו אריכות אפים,ולא יאבד ימיו ע"י מחלוקת

קטנה או גדולה, רק יעצור רוחו וכעסו, ויהיה לו שלום עם הכול(סימן מחלוקת ומריבה, אות לו). 

                                                          "נר ה' נשמת אדם"

 מוקדש,לע"נ מור-זקנימסעוד עמר בן תמו ז"ל, נלב"ע בי"ד במרחשוון התשע"א, תנצב"ה

          ולע"נ מרת-סבתי רחל אילוז בת עישה ע"ה,נלב"ע בא' באדר התשס"ז, תנצב"ה

                     ולע"נ מור-דודיאהרן(אילוז)שקד בן רחל ז"ל, נלב"ע בב' בכסלו התשנ"א, תנצב"ה