פחד יצחק
איציק בן שושן נהג במשאיתו. מחלון אחד נשקף ואדי פוקין ומהשני ביתר עילית. התנועה היתה דלילה מהרגיל. הוא חש בצורך להתפנות, עצר וירד ממשאיתו. הכול היה שקט מסביב. לפתע נעצרה לידו מכונית סגולה וירד ממנו איש. הוא שאל את איציק במבטא ערבי: "מה אתה עושה פה?"
"למה אתה שואל?"
"מסוכן פה..."
האיש לא נראה דרוך, ואיציק, שחזר לעבר משאיתו, לא חשד במאומה. כאשר התקרב למשאית, בא לקראתו הערבי שדיבר עמו, ומהצד השני הגיחו לפתע שני בריונים. האיש הורה באצבעו לעבר רכבו, והבריונים תפסו את איציק בחוזקה. הוא התקומם והצליח לנערם, אבל אחד מהם שלף סכין ארוכה ודקרו בראשו. איציק המדמם חשב שמדובר בשודדי רכב וניסה לרצותם: "קחו את המשאית ואת הכסף בארנק, רק תשאירו אותי כאן..."
הם לא התרשמו מדבריו. אחד מהם משך בראשו וחבריו דחפוהו לתוך הרכב הסגול. אחד מהם ישב על רגליו במלוא כובד משקלו, והשני דרש שייתן להם את הקוד הסודי של המשאית. איציק נתן לו את המספר. הם רוקנו את כיסיו מתכולתם והחלו לנסוע. לא נשמע רעש של התנעת משאית. אז הבין איציק שלא מדובר בשודדים, אלא בחוטפים.
הם פנו לדרך עפר, ולאחר שלוש דקות נכנסו לשטח הרשות הפלשתינית. כל העת השניים אחזוהו בחוזקה, עצמו את עיניו וחסמו כמעט לגמרי את דרכי נשימתו. הוא ביקש מעט אוויר, אך הם לא הרפו. למרות טלטולי הנסיעה הצליח לראות, דרך רצועה צרה בחלון הרכב, קירות אבן בסגנון ערבי, והבין שהם בכפר פלשתיני.
אחד מלופתיו אמר: "תזרקו אותו פה ותנו לשבאב לחסל אותו!"
איציק נחרד וקרא "שמע ישראל", כשהוא מתרכז ב"אחד". הוא חש לרגע שהוא נמצא בעולם העליון.
הנהג התערב ואמר: "אם תזרקו אותו פה, יתפסו אותנו ואת המשאית".
הם ערכו מעין סיבוב ניצחון בכפר. כיפתו הבליטה את היותו יהודי. כעת התחנן: "רק אל תזרקו אותי כאן!"
אחד מהם אמר: "נוריד אותך פה. מאחורי ההר נמצא צה"ל. אתה מאמין שיש אלוקים?! בוא נראה אם הוא יעזור לך להגיע לשם בחיים..."
הם יצאו מהכפר. איציק המשיך לדבר: "גנבתם את המשאית? אין דבר, הביטוח ישלם... לקחתם לי את הארנק? לא אכפת לי, אני מוותר... אבל על התפילין שלקחתם, אלוקים ישלם לכם! יש לנו אותו אלוקים..."
מנהיג החוטפים התקשר בטלפון לחברם, שנהג במשאית של איציק, ואמר: "ג'מאל, תביא ליהודי את התפילין שלו!... אתה לא יודע מה זה?! אלה הקופסאות השחורות שהיהודים שמים על הראש! איפה אתה נמצא? הגעת עם המשאית למקום שסיכמנו?... מתי?! עוד רבע שעה תגיע?"
אחד החוטפים אמר שעליהם להגיע לתל-חאדר. הרכב הגיע למקום כלשהו, ואיציק הריח דבר-מה חרוך. הוא לא ידע אם מדובר במזבלה עירונית או במפעל.
כעשרים דקות לאחר שיחתם הקודמת, המנהיג שוב התקשר לנהג המשאית: "איפה אתה, ג'מאל? מה?! רק בעוד עשר דקות תגיע? אתה לא זז!"
הוא החל לקלל ואיבד את סבלנותו, ואיציק חש שהחבל סביבו מתהדק. המנהיג אמר: "בואו נשחט אותו ונזרוק אותו לאש! ככה לא יהיו ראיות נגדנו".
איציק קיבל את הדין. הוא לא כעס ולא ביכה את מר גורלו. החל לדבר אל בוראו: "ה', אני מקבל את הדין באהבה, רק תשמור על הילדים שלי..."
הוא החל לקרוא שוב קריאת שמע, והגיע ל"בכל נפשך", כשהוא מכוון "אפילו נוטל את נפשך". שוב ראה את עצמו בעולם העליון, מעל ומעבר לכל מה שהתרחש למטה.
אחד החוטפים הוריד את חולצתו, חבש על ידיו כפפות שחורות והחל ללטף את איציק בפניו ובצווארו, כמכינו לקראת שחיטה. הסכין התקרבה לעבר צווארו. איציק כבר לא פחד, רק הצטער על כך שאשתו וילדיו יצטרכו לחיות בלעדיו. הסכין התקרבה עוד ועוד - - -
ואז לפתע צלצל הטלפון. "נו, מתי אתה כבר מגיע, ג'מאל? עוד שתי דקות?!"
מי שאחז בסכין נראה מתלבט, ולבסוף הניחה על ברכיו. הם המשיכו לנסוע והגיעו לתל-חאדר. המנהיג צעק: "אני מוריד אותך פה. העיניים שלך יהיו באדמה, תלך ימינה ותעלה על הגבעה. אם תסתכל אחורה, תחטוף כדור בראש!"
איציק, שהיה תשוש לגמרי, רץ בשארית כוחותיו והתחנן לה' בעודו מתנשף בטירוף: "תן לי לעבור את זה!..."
בראש הגבעה ראה חיילים יהודים, והם ראו אותו רץ לעברם, בגדיו פרועים וזיפים בלחייו בגלל ספירת העומר. חייל אחד כיוון לעברו את רובהו וקרא: "עצור, או שאני יורה!"
איציק צעק: "אני יהודי!"
הוא הגיע לעמדה מתנשם ומתנשף, והתמוטט על הקרקע באפיסת כוחות, חי וקיים.
יצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם [email protected]
http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/6965
סיפורים נוספים, ידע הנותן חיות, הרצאות מרתקות, סופי שבוע מעולים לכל אחד ואחת מישראל – מומלץ בחום:
http://www.arachim.org/Events.asp
http://www.arachim.org/Video-Lectures.asp#3
http://www.arachim.org/Articles.asp
הרצאות, תובנות, עצות מועילות לכל עניין:
סרטים:
http://www.hidabroot.org/Media.asp
יהי רצון מלפני אבינו שבשמים, אלהי השמים והארץ, בוחן כליות ולב, שזכות התורה הקדושה וזכות הכנסת תוכן זה תעמוד לזכות בית ישראל ולזכות ולרפואת אבי מורי שמעון בן מרים ואימי מורתי יפה ברכה בת רבקה למשפחת חדד ויתברכו בבריאות איתנה וחיים טובים וארוכים ולנחת רוח מכל יוצאי חלציהם ויזכו לנחול את חיי העולם הזה וחיי העולם הבא וזכות התורה הקדושה תגן בעדם ובעד כל אשר להם ובעד כל ישראל אמן ואמן כן יהי רצון נצח סלה ועד וימלא ה' יתברך את כל משאלות ליבם לטובה ולברכה עם כל משאלות הלב של ישראל בטוב הנראה והנגלה אמן כן יהי רצון.
