"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי. שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ שַׁבָּת הִיא לה' בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם".

(ויקרא כג, א-ג)

פרשתנו עוסקת בין היתר בפרשת המועדות - מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ. אך הפרשה פותחת דווקא בעניינה של השבת ולכן בקידוש אנו אומרים 'תחילה למקראי קודש זכר ליציאת מצרים'.

בבואנו לערוך השוואה בין השבת למועדים אנו מבחינים בהבדלים עקרוניים ומהותיים ביניהם (אוכל נפש, מצוות השמחה, חומרת העבירה). אך ההבדל הבולט והמהותי בין שבת ליו"ט - הוא בכך ששבת "קביעא וקיימא" ואילו את הזמנים עם ישראל קובע. השבת קבועה מששת ימי בראשית ואין ישראל מעורבים בקביעתה. ואילו ימים טובים תלויים בקביעות החודש ועיבור השנה של ישראל.

לפיכך בברכות השבת אנו אומרים 'מקדש השבת' בלבד ואין אנו מזכירים בהם את ישראל. לעומת זאת המועדים התלויים בישראל משום שהם קובעים את הזמנים (ע"י קביעת יום החודש ע"י עדות העדים), הברכה בהם 'מקדש ישראל והזמנים', ישראל הם המקדשים את הזמנים.

מהו סוד העניין?

יש הטועים לחשוב כי עיקרו של יום השבת הוא יום מנוחה, יום שנועד לטובתו של האדם העמל והיגע בכל ששת ימי בראשית. יום הנושא אופי סוציאליסטי, דאגה לרווחת העמל. אך אין הדבר כך. כמובן, השבת היא גם יום מנוחה, יום נפלא מעין כמותו, אך זהו רק "בונוס".

אך באמת השבת הוא יום של אמונה, יום של הכרזה והצהרה של שומר השבת: "אני מאמין ומודיע שאין העולם קדמון, יש בורא לעולם שברא עולמו בששה ימים ושבת ביום השביעי. 'כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש'.

לפיכך המדד הקובע להגדרת המלאכות האסורות בשבת אינו תלוי כלל בטורח הנלווה אליהם, אלא בכך שהם מלאכות יצירה. כשם שריבונו של עולם יצר עולם בששה ימים וביום השביעי שבת מיצירה, כך אנו נשבות מכל מלאכת יצירה ובכלל זה גם מלאכת אוכל נפש.

לכן חמור כל כך עוון ועונש מחלל השבת והוא נחשב ככופר ומומר ודומה ממש לעובד עבודה זרה. שהרי בכך הוא נותן פתח לכופרים בבריאת העולם והוא שותף למכחישים את מציאות ה' ואת השגחתו.

מובן אם כן מדוע ביחס לקביעות השבת אין ישראל שותפים. ריבונו של עולם הוא זה שקבע את יום השבת, ברכו וקדשו, ותפקידנו הוא לעמוד ולהעיד על כך - 'שבת קביעא וקיימא'.

הרב יחזקאל יעקבסון, מהאתר: ישיבת שעלבים - http://shaalvim.co.il/