בס"ד                                                   ערש"ק                                                           י"ט   באדר   התשע"ג

                אור - לי - בפרשה - כי תשא - שבת פרה 

"כי תִשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתתי איש כפר נפשו לה' בפקד אתם ולא יהיה בהם נגף בפקד

   אֹתם, זה יתנו...מחצית השקל בשקל הַקֹּדֶשׁ עשרים גֵּרָה השקל מחצית השקל תרומה לה' "(ל, יא- יג)      

דידוע שבז' בסיוון עלה משה רבינו ע"ה לקבל את לוחות הברית מהשם יתברך ושם קיבל את התורה הקדושה

במשך ארבעים יום וארבעים לילה. העם טעה בחישוב חזרתו של משה מהר סיני וסבר שמשה איחר בשש שעות

שנאמר: וירא העם כי בשש משה לרדת וגו'(שם לב, א). ובא השטן וערבב את העולם והראה להם את מיטת משה

רבינו בשמים כשהוא מת(שבת פט:). ומיד באו לדרוש מאהרן שיעשה להם אלוקים אחרים שאם לא יהרגוהו כמו

שהרגו את חור בנה של מרים על שהיה מוכיחם. והתוצאה המרה והכואבת לדורות לא איחרה לבוא ונעשה עגל

מסכה בטענה לא טענה שהוא יהיה האמצעי לקשר עם ה' שנאמר: עשו עגל מסכה...ויאמרו אלה אלקיך ישראל

וגו', כמו שכתוב: שאין עוון ופורענות שאין בהּ מן העגל(סנהדרין קב:). ודרשו חז"ל שהערב רב שעלו ממצרים עשו

את העגל שהיו עובדי עבודה זרה וגרמו לעמי לחטוא עימהם(תנחומא כא). ובעת שירד משה מהר סיני בי"ז בתמוז

וראה את עגל הזהב שיבר את לוחות העדות שנכתבו באצבע אלוקים.

ובעבור מעשה העגל בא הנגף בעם. מה שהצריך את משה רבינו ע"ה למנות את עמו. ולמשל למה הדבר דומה:

לצאן החביבה על בעליה שנפל בה דבר ומשפסק אמר לו לרועה בבקשה ממך מנה את צאני ודע כמה נותרו בהם

להודיע שהיא חביבה עליו(רש"י ל, טז:) ואיך מנה אותם? לא לפי גולגולת אלא כל אחד נתן מחצית השקל ומנה את

השקלים ולפי זה ידע את מניינם. והטעם לכך הוא שכל דבר שמונים אותו מסתלקת ממנו הברכה ושולט בו עין

הרע לכן אין הברכה שורה אלא על דבר הסמוי מהעין. על כן היו צריכים לתת מחצית השקל תרומה לה' לכפר

על הנפש. ומובא במדרש שהתקשה משה לדעת כמה כסף יתנו כדי לכפר על נפשם והראה לו הקב"ה כמין מטבע

של אש שהוציא מתחת כיסא הכבוד ואמר לו כזה יתנו(תנחומא ט). ויש לדייק למה מטבע מאש ולא מנחושת ברזל

וכו', ועוד קשה העניין שהוציא אותו דווקא מתחת כיסא הכבוד. ולכאורה לא מובן איך מטבע של מחצית השקל

יכול לכפר על עבודה זרה של מעשה העגל שהרי אמרו רז"ל(ספרי דברים, נד): שכל העובד עבודה זרה כאילו כפר

בכל התורה.

ובשביל להסביר את העניין אקדים הפסוק(דברים ו): ואהבת את ה' אלוקיך, בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מְאֹדֶךָ.

ופירשו חז"ל(ספרי שם): ובכל מאודך - בכל ממונך - יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר - ובכל מאדך

היינו כספך. וכן ידוע, הכסף קרוי גם דמים כמובא בתלמוד מעשה ברב ספרא שבא אדם אחד לפניו בשעה שהיה

קורא קריאת שמע ואמר לו: תן לי החפץ בכך וכך דמים כלומר כסף(מכות יד:). וכן פירש בעל הטורים  שגימטרייה

של 'שקל' היא 'נפש'.  נמצא שלמילה 'דמים' יש ב' פירושים: האחד כפשוטו כלומר דם הגוף והשני כסף.

וע"פ זה אפשר אולי לומר בסייעתא דשמיא שמעשה העגל היה הגורם לעכירת הדמים בגופם ע"י כך שנתנו את

ממונם לעשות עגל מסכה שנאמר(שמות לב): ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב וגו' היינו נתנו את כספם שהוא

בחינת דמים כנ"ל עד שנפשותיהם לא ידעו להבדיל בין טוב ובין רע בחינת הדם הוא הנפש(דברים יב). ועל ידי

התפשטות הדמים העכורים בנפשם עבדו עבודה זרה וכפרו בעיקר, וכמעט ששונאי ישראל היו מתחייבין בכליה

בעבור זה. לכן היה צריך לטהרם ולזככם ע"י מחצית השקל היינו הצדקה שתהיה כופר נפש למעשיהם.

ופירש "הנֹּעם אלימלך" זיע"א כי הצורה של המטבע הוא מכבה אור נשמת האדם כאשר יבין מדעתו על המטבע

נכבה אור השכל ממנו, דהיינו שאם ח"ו מתנהג בכספו שלא כהוגן אז שורפו ואם מתנהג כשורה בצדקה בלב שלם

וגמילות חסדים אזי המצווה הזאת מגעת עד כיסא הכבוד ומחמתו מגיע לעונג רב בזה ובבא אמן, עכד"ק. ולענ"ד

הדלה רצה לומר אולי שלמטבע יש שני צדדים ותלוי באדם איך משתמש במטבע וע"י כך התוצאה בהתאם.

וע"פ זה אפשר לומר אולי למה הראה לו מטבע של אש דייקא רמז לו ליצר הרע שעשוי מאש ושימוש לא ראוי

בכסף מצד אחד נותן כוח ליצר הרע להעכיר את דמו ואף לכבות את נפש האדם חס ושלום, כמו שדרשו רז"ל:

בעולם הזה, ע"י יצר הרע חטאתם וכו'(תנחומא יט). אך מצד שני אם ישכיל ויבין האדם את מעלת הצדקה כראוי

שתכונתה כמו האש הזאת שמתפשטת בשדה קוצים ועולה למעלה כך היא מתפשטת בנפש בחינת הדם כנ"ל

ומזככת את הדמים העכורים שנגרמו מהחטא.

והעניין שהוציא זה מתחת לכיסא הכבוד כי מי שישתמש במטבע היינו בכספו לעשות צדקה בלב שלם יזכה לתקן

את שורש נשמתו שחצובה מתחת כיסא הכבוד. וזה שאמר כי תשא את ראש בנ"י כלומר הרם את ראשם שאע"פ

שעשו מה שעשו, כמוסבר לעיל, יש להם תיקון והיא הצדקה שתכפר על נפשם כנ"ל שהרי מצוות צדקה שקולה

כנגד כל המצות(ב"ב ט:) והיא בחינת מידה כנגד מידה . וזאת תהיה לו הדרך הנכונה ואהובה על השם יתברך

לעשות תשובה אמתית כמו שכתוב (יומא פו): גדולה תשובה שמגעת עד כיסא הכבוד. אשרי האיש שהוא בעל

צדקה כראוי תמיד - טוב לו בעולם הזה ובבא. אכי"ר.

           פינת העצה - מתורותיו של רבי נחמן מברסלב

על ידי צדקה שנותנין לעני הגון, על ידי זה נתתקן כל ממונו, ואזי נתגלה ע"י ממונו גוונין עלאין שהם עיקר התגלות

גדולת הבורא יתברך, ועל ידי זה מכניעין ומשברין הקליפות והדמיונות והבלבולים והתאוות והמניעות שמתגברין

על האדם בכל פעם שצריך לעלות מדרגא לדרגא, ומתפשטין עליו מאוד, ואין מניחין אותו לכנוס לקדושה, ועל ידי

צדקה לעני הגון משברין אותם, ועולין ממדרגה למדרגה(סימן צדקה, אות ז).

                                                             "נר ה' נשמת אדם"

מוקדש, לע"נ מור-זקני מסעוד עמר בן תמו ז"ל, נלב"ע בי"ד במרחשוון התשע"א, תנצב"ה

          ולע"נ מרת-סבתי רחל אילוז בת עישה ע"ה, נלב"ע בא' באדר התשס"ז, תנצב"ה

                      ולע"נ מור-דודי אהרן(אילוז)שקד בן רחל ז"ל, נלב"ע בב' בכסלו התשנ"א, תנצב"ה