פרשת וירא לרפואת זיו רפאל בן מרגלית

לאחר שנולד בשעה טובה יצחק,ונגמל,עשה אברהם אבינו משתה גדול,אז שרה אמנו שמה לב למעשי ישמעאל:"..ותֵרֶא שרה את בן הגר המצרית..מְצַחֵק.ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה.."(בראשית כא ט-י)(רש"י שם: מצחק=עובד עבודה זרה)ואברהם?איך הוא מגיב?"וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודות בנו" (שם יא) רש"י מפרש 2 פירושים:או-שאברהם הצטער על שישמעאל יצא לתרבות רעה,או שהצטער על כך ששרה אומרת לו לגרש אותו.הפירוש השני הוא פירוש הפשט,ללא מדרשים.ידוע כי רש"י מפרש בד"כ על דרך הפשט,אם כן-מה קרה שהקדים דְרש לְפשט?כנראה שהַפשט בכל זאת לא הסתדר עם ההקשר.לכן נתמקד בפירוש הראשון(שאברהם הצטער על כך שישמעאל יצא לתרבות רעה ולא על כך שהוא צריך לשלחו)לאברהם אבינו לא קל עם העובדה שבנו ישמעאל יצא לתרבות רעה.אבל למה?נכון,הוא אבא שלו ואיכפת לו ממנו,אבל הקב"ה הבטיח לו שמיצחק יקרא לו זרע(בפס' הבא)!ישמעאל לא יגיע לרמתו של יצחק!אם כן למה הוא מתעקש להצטער על משהו ידוע מראש? הרב אלימלך בר שאול כותב:"מי שהוא עצמו הִגיע לאהבת ה',לא יוכל שלא למשוך גם אחרים לאהבת ה'.אם אהבתו אמיתית,מלאה,לא תוכל להִשָאר אצלו רק כמו עניין פרטי שבינו לבין אביו שבשמים.."(מצווה ולב חלק ב) אברהם אבינו כל כך אהב את ה' והאמין בו ובדרכו.הוא הבין כי דרך ה' היא הטובה ביותר,היא האמת הנצחית-ולכן לא יכול היה "להבין" איך מישהו לא הולך בדרך ה'. איך מישהו מוותר על משהו כל כך טוב?לכן הוא הצטער כשנודע לו כי ישמעאל יוצא לתרבות רעה-הוא לא התעלם מהבטחת ה',אלא לא יכול היה להבין מציאות כזאת של אדם שלא עובד את ה'.הוא ממש אהב את ישמעאל,וכשאוהבים מישהו-רוצים לתת לו את ההכי טוב.והכי טוב-זה ה'.