"בא אל התיבה" היינו שצריך "להיכנס" בתוך אותיות התורה והתפילה – להיות מוקף מהם, ואז בטוח הוא ששום דבר לא יציף אותו, ו"נח איש צדיק" עם בני ביתו יישארו בשלימות.