אהבה היא החוויה הפנימית של החסד. ה' ברא את העולם באהבה ומקיים אותו באהבה ולכן הכח ההכרחי לצמיחה, הטבוע בכל המציאות כולה, הוא האהבה[i]. חווית האהבה מתחילה ברגש משיכה לזולת. רגש זה ממשיך לגדול ולהתרחב עד שהוא מקיף למעשה את האדם יחד עם מושא אהבתו. ניתן לדמיין את האהבה ככח וֶקטוֹרי מושך, הזורם מישות אחת לחברתה[ii]. הערך המספרי של המלה אהבה הוא 13. בחסידות מוסבר שישנם 13 סוגים שונים של אהבה (המכוונים כנגד עשר הספירות), כמבואר באריכות במ"א[iii]:


מתוך כל 13 סוגי האהבה הללו, האהבה בין ה' לעם ישראל היא העצמית ביותר. אהבה זו הנה ה'בן' הראשון והעיקרי של הבינה-האמא – "ואהבת את הוי' אלהיך" היינו התולדה של ההתבוננות בה', "שמע [התבונן] ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד".

התורה מלמדת שאהבה זו לה' עולה בשלוש דרגות, כמתואר בפסוק: "ואהבת את הוי' אלהיך בכל לבבך, ובכל נפשך, ובכל מאֹדך"[iv]. מכיון שהאהבה לה' היא העצמית מבין כל סוגי האהבה, היא מגדירה את טבען של כל האחרות. אי לכך, כשם שהאהבה לה' מתפתחת בשלושה שלבים, גם כל אחד מסוגי האהבה האחרים מתפתח בשלושה שלבים. תאור השלבים הנ"ל ביחס לכל סוג אהבה נידון באריכות במקום אחר.

---

[i].     במונחים קבליים מלפני תקופת האריז"ל ספירת החסד נקראת בדרך כלל בשם "גדוּלה", ביטוי שיש בו גם משמעות של כח צמיחה וגדילה.

[ii].    במכניקה הקדם-ניוטונית (ואפילו אצל ניוטון בעצמו) מתוארת המשיכה בין גופים כמצב של אהבה. הפיזיקה המודרנית קוראת למשיכה הזאת כח-המשיכה (גרוויטציה) ויש מי שעדיין מגדירה כפעולה ממרחק (כך האינטרפרטציה של לורנץ לעומת זו של אינשטיין). במובן מסוים יש לאהבה כח להימתח למרחקים ולחבר אפילו את אלה הנמצאים מרחק רב זה מזה.

[iii].   ראה שערי אהבה ורצון מאמר "שלש עשרה אהבות".

[iv].   דברים ו, ה. פסוק זה מכיל 39 האותיות – 3 פעמים אהבה. יש כאן דוגמה יפה לכך שהרמז המספרי מעיד על התוכן של הפסוק, שהרי הפסוק מתאר שלושה שלבים של אהבה. 39 הוא גם הערך המספרי של "הוי' אחד", שתי המילים המסיימות את הפסוק הקודם לפסוק זה – "שמע ישראל, הוי' אלהינו הוי' אחד" – רמז לכך שאהבה אמיתית לה' נובעת מההכרה באחדות המוחלטת של ה'. עוד רמזים בפסוק זה הובאו לעיל, בפרק ה.