chiddush logo

אחד חכם אחד רשע... (9 תגובות לחידוש זה)

נכתב על ידי רותם, 4/4/2010

שאלה מהגדת פסח!!!

 

4 בנים אמרה התורה אחד חכם, אחד רשע, אחד תם ואחד שאינו יודע לשאול!

בעיוני בהגדה שמתי לב לדבר הבא

הרשע שואל מה העבודה הזאת לכם, לכם ולא לו , מיד רשום הוציא עצמו מהכלל כפר בעיקר .....

החכם לענ"ד שואל אותו דבר מה העדות... אשר צוה ה' אלוהינו אתכם, היה צריכה ההגדה לרשום אתכם אתכם ולא אותו כיוון שהוציא עצמו מהכלל כפר בעיקר ....

אז שאלתי למה ההבדל בניהם???.

 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
יודע את התשובה? חושב אחרת
דיונים - תשובות ותגובות (9)
אברהם לוי (29/10/2010)
החכם טוען "מה העדות והחוקים אשר ציווה..." הוא חפץ לשמוע נימוק וביאור - ולא לשלול ולקנטר.
ומה שאמר "אתכם", זה מישום שהוא פונה לרבותיו "מלמדי התורה", זו הרי קבוצה נפרדת "המלמדת", אך הוא נמצא עדין בקבוצה "הלומדת", ומובן מה שטוען "אתכם".

זה כמו תלמידשלא היה בשיעור, ופוגש בחבירו ושואלו: מה הרב לימד "אתכם" היום?
אך הרשע נקט מה "העבודה הזו", הוא עייף ולאה מהתורה, ורואה אותה כעבודה המתישה ושוחקת, מעין התעללות הבורא בבריות. ועל עצם הגישה הזו מקהים את שיניו.
מנדל (4/8/2010)
החכם מזכרי "אשר ציוה ה' אלוקינו", הוא לא הוציא את ע צ מ ו מן הכלל, כפי שעשה הרשע אמצנם הוא מזכיר 'אתכם' כי עדיין הוא איננו מבין את מצוות הפסח מצידו אך הוא מוציא עצמו מן הכלל.
mose67 (6/4/2010)
mose67 אומר כיוונתה לשאלה נפוצה שהרבה אדמור''י חב''ד שואלים אותה במאמריהם ודנים בה לצערי אין מונח לפני הביאור
יוסף (4/4/2010)
אם אתה כבר שואל יכול להיות שיעשו חטאים ויעבדו עבודה זרה בהמשך הדורות בנים של מי שיצא ממצרים אלא שיש יצה"ר ולא תמיד מה שהאבא חווה ואמר (או לא אמר ) לבניו נחרט לעולמים אצל בניו כמו שמצינו בהרבה דורות (גם כבר בתנ"ך) בנים רשעים לאבות צדיקים וכך גם בעניין הבן הרשע ואין קשר מתי נאמר בספר שמות או דברים כי בסופו של דבר מדבר על העתיד
yisran (4/4/2010)
אפשר גם לתרץ שהמילה אתכם זה מילת חיבור כמו "דוד את ציון" כך שהחכם שאל מה ה' אלוקינו ציוה אותי ואתכם
רותם (4/4/2010)
ראשית תודה לכל העונים.
שמעתי מפי הרב אלישיב הכהן ראש ישיבת בני עקיבא חדרה תשובה מעניינת בנושא.
הפסוק של הרשע נלקח מיד אחרי יציאת מצרים בספר שמות ואילו הפסוק של החכם נלקח מספר דברים הרבה אחרי יציאת מצרים.
ולכן הרחיב את שאלתי ואומר היתכן שבן של מי שהיה נוכח בכל הניסים שנעשו במצרים יכול לעלות על דעתו שאין הקב"ה ולשאול העבודה הזאת לכם? יכול להיות שאבא שלו לא סיפר לו על יציאת מצרים????
גלעד מזרחי (4/4/2010)
כמו שכתב עידו, החכם מזכיר בשאלתו 'ה' אלוהינו', ומזכיר שם שמים על לשונו. שמעתי מהרב אלימלך יעקב בשם הגר"א חידוש חביב על כך. שלמה המלך אומר במשלי (ב יג) "וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך" - לכאורה מה ההשוואה בין יתרון החכמה מן הסכלות - ליתרון האור מן החושך. אומר הגר"א -בדרך דרוש- בבריאת העולם כתוב (בראשית א ה) "ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה" כאשר לפני היום מוזכר אלוקים משא"כ לפני הלילה לא מוזכר שם אלוקים, וזהו בדיוק יתרון החכמה מן הסכלות - בהגדה של פסח - החכם מזכיר את שם ה' (אלוקים) בדבריו, אך הסכל (הרשע) לא מזכיר את שם ה'. וזהו - "תרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך".
יש לציין דבר נוסף, במקורות לדברי הבן החכם (מכילתא בא יח, ירושלמי פסחים י ד) הגירסא היא "אשר צוה ה' אלהינו אותנו". אך לפי הגירסא שלנו (אתכם) אביא עוד כמה פירושים:
א. הראשונים (רש"י, רשב"ם
(להמשך התגובה לחץ כאן )

יוסף (4/4/2010)
יש גם הבדל בין ההתיחסות מה העבודה הזאת לעומת העדות והחוקים והמשפטים (רואים שהוא יודע הבדל בין סוגי המצוות ובא מתוך עניין ולא מתוך קנטור וזלזול )
עידו (4/4/2010)
החכם אומר ה' אלוקינו.
(עם דגש על האלוקינו...
אתם צריכים לשים פה אפשרות לכתב bald...) :-)
ציורים לפרשת שבוע