כז אדר שני.
שבת-פרשת החדש ה'תש"ג

מברכים ר"ח ניסן. אמירת כל התהלים בהשכמה. יום התוועדות.
הפטורה: כה אמר - עולת תמיד.
שיעורים:
חומש: שמיני, שביעי עם פירש"י.
תהלים: קכ-קלד.
תניא: פרק לט. ומפני... -104- מצוה עצמה.

משיחת אאמו"ר [הרש"ב]: חטא בני אהרן היה "בקרבתם לפני ה' וימותו", רצוא בלי שוב. האמת היא שכאשר "נגשים לפני ה'" צריך להיות "תטהרו" - נקי וזך. [ההתקרבות] חייבת לבוא לידי ביטוי במעשה בפועל: 'כל הגבוה גבוה ביותר יורד למטה מטה ביותר', ורצוא בלי שוב היא מיתה. ועל זה בה צווי ה' אל משה (ויקרא טז,ב) שיאמר לאהרן - אותיות נראה, ובכוחות הנפש ["ראיה"] הוא השכלה - לאמר: בשביל לבא אל הקדש גם מבית לפרוכת, שהוא לפני הצמצום, יש לדעת ש"על הארן" - אותיות נראה, השכלה - נמצאת "כפורת", הסתרה מכוונת, הוא "פני הכפורת" - אשר על כך האזהרה: "ולא ימות" - לא להסתפק ב'רצוא' בלבד, "כי בענן אראה על הכפורת" - תכליתו של הצמצום הראשון הוא הגילוי, כשהמבוא [=ההכנה] לזה הוא [בחינת] ה"ואל" - ביטול עצמי; לקיים מה שהחסידות תובעת, ולא מה שהשכל אומר. או אז - "יבא אל הקודש".