"והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב"

יש לפרש את הפסוק בהקדם דברי החיד"א בספרו דבש לפי (מערכת א' אות ל"ב) בשם הרמ"ע וז"ל: אבות היו תלויים באיפתו של אדם הראשון באברים הראשיים, ואברהם אבינו ע"ה ויצחק אבינו ע"ה זרועות, ולא כתיב באדם בענין עץ הדעת לקיחה אלא ויאכל בלבד, כי לא רצו הזרועות להתפשט ולא ידיים להיפתח, ולא האצבעות ליגע באתו פרי, וזהו שנאמר "אין הקב"ה מביא תקלה על ידיהם של צדיקים" - על ידיהם דייקא. עכ"ל.

נמצא שנשמותיהם של האבות הקדושים שהיו בתוך גופו של אדם הראשון לא חטאו. ומובא בכתבי האריז"ל (פרי עץ חיים שער חג המצות פרק א', ליקוטי תורה להאריז"ל פרשת שמות) שעיקר מטרתה של גלות מצרים היתה כדי לתקן את חטאו של אדם הראשון. ומכיון שהאבות לא חטאו בחטא זה, לכן יכלו לעמוד לימין בניהם ולהצילם.

והנה, הבאנו בפרשת נח (אות י"ט) שאדם הראשון נוצר מן האדמה, וכמו שכתב רש"י בפרשת בראשית (ב', ו') שהקב"ה צבר עפר מד' רוחות העולם וברא את האדם. ושורש חטאו של האדם מצד האדמה - החומריות שבו. אך החלק של ארץ ישראל שבו לא חטא, יעו"ש. ואם כן, האבות הקדושים שלא חטאו בחטא אדם הראשון ראויים לחלקת הארץ שלא חטאה בחטא אדם הראשון שהיא ארץ ישראל.

וזהו שאומר הפסוק: "והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב", וכוונת נשיאת היד, לרמז ליד שלא חטאה בחטא אדם הראשון, היא האבות הקדושים, ולכן ארץ ישראל שלא חטאה גם כן, ראויה להם.

והנה מצינו חשיבות מספר ט"ו אצל עם ישראל, כגון ט"ו שיר המעלות, ט"ו מעלות בעזרה, ט"ו שבחים בישתבח, ט"ו לך הגדולה וכו' (עי' טור אורח חיים סימן נ"א ובמגן אברהם סימן נ"ג בשם השל"ה הקדוש. וברבינו בחיי פרשת תרומה פרק כ"ה פסוק ז' המפרש את כל ענין הט"ו כנגד מי), ט"ו תיבות בפרשת ה' האמירך היום, ט"ו לשון שירה בחומש, ט"ו תיבות בברכת "יברכך ה' וישמרך", ואף עם ישראל נגאל בט"ו בניסן ממצרים. ולפי דברינו הטעם, שהאבות הם כנגד היד של אדם הראשון, והרי ליד יש ט"ו פרקים, ולכן זכו לט"ו מעלות.

עוד יש לבאר לפי חידוש זה, שהובא מעשה בשם הגאון ר' אהרן קוטלר זצ"ל (הובא בספר אמרי דבש עמ' קפ"ח) שמקובל בידו איש מפי איש, שכאשר נתפס בעיר וילנא גר הצדק רבי אברהם פאטאצקי הי"ד, והעלוהו על מוקד האש, לא הרשתה מלכות הרשעה ללקט אפרו ולהביאו לקבורה. והגאון מוילנא זצ"ל, לקח שנים מתלמידיו, ובשליחותו נכנסו בגניבה למקום המוקד ואספו את כל אפרו ומצאו כי אצבע אחת נשארה בשלימות ולקחו הכל וקברוהו בבית העלמין של וילנא. יעו"ש כל המעשה.

ולכאורה מדוע נשארה האצבע שלו בשלימות?

ואולי לפי דברי החיד"א יש לומר שעם ישראל שורשם מידו של אדם הראשון שלא חטאה ולכן אין בהם מטומאת עץ הדעת, אבל גרים כיצד זוכים להתקדש? אלא צריך לומר, שהגרים נשמותיהם היו באצבעותיו של אדם הראשון, ולכן גם הם לא חטאו. וזה נרמז בכך שנשארה אצבעו של גר הצדק הי"ד שלימה.

(מתוך ספר נחלת שדה על חומש שמות)