פרשת וילך, מתחילה בפסוק "וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל". ונשאלת השאלה: לאן הלך משה, ולשם מה? 

בעל הטורים  מפרש בדרך הרמז: "וילך משה – לעיל מיניה (ל', כ) כתיב '[על האדמה אשר נשבע ה' לאבתיך] לאברהם ליצחק וליעקב [לתת להם]' וסמיך ליה 'וילך משה' שהלך אליהם להגיד להם כי קיים הקב"ה את שבועתו... ואיתא במדרש (ברכות יח ע"ב) מכאן שהמתים מספרים זה עם זה". 

מסמיכות הפרשיות של ניצבים וילך, שמשה הלך לאבות האומה – אברהם יצחק ויעקב, להגיד להם שהקב"ה קיים את שבועתו והכניס את ישראל לארץ המובטחת. שנאמר בפסוק האחרון של פרשת ניצבים אותה קראנו בשבת שעברה: "לאהבה את ה' אלוקיך, לשמוע בקולו ולדבקה בו, כי הוא חייך ואורך ימיך לשבת על האדמה אשר נשבע ה' אלוקיך לאבותיך, לאברהם ליצחק וליעקב, לתת להם". ועתה מיד מתחילה פרשתינו במילים "וילך משה…".

האבן עזרא, החזקוני והספורנו מפרשים כל אחד בדרכו, שמשה הלך לשבטים והודיעם שהוא הולך למות, וכדי שלא יפחדו חיזק ליבם אודות יהושע. 

אור החיים הבין את הליכתו של משה כהליכה מטפורית: הליכת נשמתו ואזלת ואפיסת כוחותיו (אף שלא תשש כחו ו"לא כהתה עינו ולא נס לחה" – ל"ד, ז). 

נוכל ללמוד מהליכתו של משה ביומו האחרון שכל אדם צריך תמיד ללכת ולא לעמוד, צריך ללכת, לפעול, לעשות ולקדם את העולם שזאת כנראה סיבת מציאותנו בעולם הזה- "לתקן עולם במלכות שדי".