חז"ל - קרא לעצמך "די"

נכתב על ידי אלון, 17/9/2019

 "רבי נתן ורבי אחא ורבי ברכיה בשם רבי יצחק: 'אֲנִי אֵ-ל שַׁדַּי', אני הוא שאמרתי לעולמי ולשמים די, לארץ די. שאלולי שאמרתי להם די, עד עכשיו היו נמתחים והולכים".

(בראשית רבה, פרשה מו סימן ג)

 

בפרשת לך לך (בראשית יז, א) הקב"ה פונה לאברם: "וַיֵּרָא ה' אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי אֵ-ל שַׁדַּי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים".

הקב"ה "מציג את עצמו" בפנייתו לאברהם כ"אֵ-ל שַׁדַּי". ביחס לשם זה של הקב"ה מובא במדרש הנ"ל: "אני הוא שאמרתי לעולמי ולשמים די, לארץ די".

הרש"ר הירש קובע שה"די" שאמר הקב"ה לעולם, קביעת התחומים והגבלתם, היא עדות וחותם של הקב"ה כבורא העולם:

"הכלל וכל פרט טבועים בחותמת של "די"! – ו"די" זה מעיד על הא-ל. אילו היו שמים וארץ תוצאה נצחית של כוחות טבע עוורים השולטים לעד... מדוע חדלו הכוחות האלה ליצור לעד ולעולם! מי שׂם תכלית וגבול ליצירתם בקיום העולם... עצם ה"די" הזה, זו חותמת השבת של הבריאה, היא חותמת הא-ל בשמים ובארץ... והיא המעידה על שמים וארץ, שאין הם תוצאה של כוחות עוורים, המשועבדים בדרך הטבע, אלא הם מלאכתו החופשית של הבורא... המציב תכלית לבריאתו שלו. ולא רק בכלל הגדול, אלא בכל נברא זעיר - בכל חלקיק זעיר בעל צורה ובעל כח - הוא טבע חותמת "די"... כל כח קיבל רווח ותחום לפעילותו".

כל הברואים קבועים בתחומם ובו הם "חיים", אך לא מרצונם החופשי מצויים הם בתחום זה, קבועים הם בתחומם שקבע להם הבורא ואינם יכולים לחרוג מן התחום.

יוצא מן הכלל הוא האדם שאינו קבוע בתחום מסוים שאינו יכול לחרוג ממנו. יכול האדם לעבור את גבולותיו. אמנם הוא נקרא ומודרך שלא לעשות זאת אלא להישאר בתחומו, אך הוא אינו כפוי לעשות זאת, יש לו לאדם - בחירה חופשית.

ממשיך ואומר הרש"ר הירש:

"כל הנבראים - זולתי האדם - אינם יכולים לחרוג מן התחום. משהא-ל קרא אליהם "די", אין הם יכולים לעבור את הגבול. ואילו ליהודי נאמר: ברצונך החופשי קרא "די" לעצמך... הנה זו תמצית כל היהדות. כל התורה אינה אלא קריאת "די", שה' קרא לאדם. על שם כך נקרא החטא "עברה", אין אדם חוטא, אלא אם כן "עבר" את הגבול הזה. כל שאיפות האדם וגם רצונותיו הגשמיים הרי הם קדושים וטהורים - ובלבד שלא יעברו את הגבול, שה' קבע להם... איסורי התורה אינם מצווים לדכא ולהחניק שום תכונה. אלא הם קובעים לכל תכונה את תחומה המוגדר את הרווח המסוים להתפתחותה... הנה זה היסוד של המצווה בישראל: התנהג בחירות לפנים מן התחום, במסגרת הגבולות שה' קבעם".

הרש"ר הירש מבאר שזהו פִשְרָה של הקריאה לאברהם "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים", עיקר הוראתה של התמימות היא קביעת הגבולות: "התמים מגיע עד גבול ההיתר והמצווה - ושם עומד על עמדו... התמים מקיים בעצמו: 'לא תוסיף ולא תגרע' - לא פחות ולא יותר".

כל מצוות התורה הן קריאת "די" לאדם, להגביל את עצמו בתחומים ובגבולות שה' קבע לו, והאדם נקרא לעצור את כוחותיו ותכונותיו מרצונו החופשי - לומר "די" לעצמו.

 

הרב כרמיאל כהן, מהאתר: "ישיבת ההסדר ברכת משה מעלה אדומים" - www.ybm.org.il

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע