chiddush logo

הבריאה

נכתב על ידי Abloch43, 3/10/2018

 

הדעה הרווחת היא שיש שני סיפורי בריאה בספר בראשית. לא זה המצב. פרקים א' -ג' בבראשית הם פרקים משלימים של אותה בריאה, אך יש גם התרחשות לפני פרק א' בבראשית, שמתוארת בספר משלי פרק ח'.

 

זה הסיפור בתמצית:

כדי לברוא את העולמות צמצם הבורא את עצמו (=יצר השתקפות מצומצמת של עצמו בעולם נמוך יותר) והפריד מעצמו, באותו עולם נמוך, את שכינה עליונה. אחר כך קנה את העולמות שלה (משלי פרק ח': "כב  ה'--קָנָנִי, רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ, קֶדֶם מִפְעָלָיו (= בריאת העולמות) מֵאָז"), מה שמשתקף בהפרדת חוה מאדם ובחיבורם מחדש להולדת ילדיהם, ומשתקף בעולמנו כנישואין. את ההפרדה יש לתקן. התיקון הוא על ידי תהליך הפוך (תיקון) של חיבור, שהוא קניית העולמות של שכינה עליונה כדי ליצור, ברחמה את אדם ראשון. הבורא יצר את ההפרדה והחיבור כי זה התהליך לבריאת העולמות.

 

 "א בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹקִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ" הוא התהליך המתואר למעלה. השמים הם הבורא שצמצם את עצמו, והארץ היא שכינה עליונה, שאותה הפריד מעצמו וקנה אותה לאשתו.

 

"ב וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם" הוא מצב איברי התולדות (איברי המין) של שכינה עליונה לפני עיבורה. שכינה עליונה אינה שלמה כשהופרדה מהבורא, לפני עיבורה, מה שמתבטא גם בפרק ב': "ד אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, בְּהִבָּרְאָם" על ידי האות ה הקטנה במילה בְּהִבָּרְאָם. האות ה הראשונה בשם הו-יה היא הסמל של שכינה עליונה, והאות הקטנה מסמלת שהיא עדיין לא בשלה.

 

"וְרוּחַ אֱלֹקִים (החיוּת שבזרע האלוקי) , מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם (המים = הזרע האלוקי)".

 

"וַיְהִי-אוֹר" הוא חיבור הזרע האלוקי עם הביצית של שכינה עליונה, ליצירת העובר, נשמת אדם ראשון. חיבור זה יצר את המפץ הגדול, המטאפיסי, שמשתקף בעולמנו כחלוקת תאי העובר והתרבותם. כל המציאות היא עדיין ברחם שכינה עליונה, ולכן רחמה ממשיכה להתרחב, כמו רחם של אישה בהיריון. "וַיְהִי-אוֹר" הוא גם האור האלוקי שהאיר ונתן חיים לכל מה שברא.

 

"ה וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה, טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ ..... ז וַיִּיצֶר ה' אֱלֹקִים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים" (פרק ב')– זו יצירת נשמת אדם ראשון, ביום הראשון, כמתואר למעלה.

 

"וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה" (פרק ב'). גוף מטאפיסי מתלבש על נשמת אדם ראשון.  זה קורה ביום הרביעי (הסבר בהמשך). נפש היא החלק הנמוך בעולמות האדם, היא הגוף.

 

"וִיהִי מַבְדִּיל, בֵּין מַיִם לָמָיִם"  זו ההבדלה, בתוך השליה, בין מי השליה ובין דם העובר.

 

"יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד, וְתֵרָאֶה, הַיַּבָּשָׁה" זו הפרדה בין מי השליה ובין העובר.

 

"וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע" – הצומח מייצג את פתחי הערווה, בקדושה,  של שכינה עליונה, שבתוכם גם  גן עדן העליון. הבורא מניח את נשמת אדם ראשון בגן עדן זה, ככתוב בפרק ב': "ח וַיִּטַּע ה' אֱלֹקִים, גַּן-בְּעֵדֶן--מִקֶּדֶם; וַיָּשֶׂם שָׁם, אֶת-הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר".

 

ביום הרביעי, שהוא עולם נמוך מעולם היום השלישי,  מוריד הבורא את אדם ראשון לגן עדן בעולם של עולם היום הרביעי,  ככתוב בהמשך פרק ב': "טו וַיִּקַּח ה' אֱלֹקִים, אֶת-הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן, לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ". המעבר לגן עדן נמוך יותר, שבו עליו לעבוד, הוא כדי להלביש על נשמת אדם ראשון גוף מטאפיסי וכדי להפריד ממנו את החיות ואת חוה.

 

הזמן נברא רק ביום הרביעי. הימים בבראשית הם עולמות, שכל אחד מהם יכול להימשך מיליארדי שנים. עולמות אלה הם עולמות תיקון, שעד ליום הרביעי הם משמשים לתיקון הפרדת שכינה עליונה מהבורא. השתקפותם, בעולמנו, של העולמות בספר בראשית, הם ימי השבוע.

 

כאמור, נשמת אדם ראשון ירדה ליום (לעולם) הרביעי, ובו קבלה גוף מטאפיסי, וביום הרביעי הופרדו ממנו החיות וחוה, כשלכולם גוף מטאפיסי.


בהמשך היום הרביעי התרחש חטא עץ הדעת שיצר נתק בינו ובין העולמות שמעליו. האור האלוקי הפסיק לקיים את החיים ולכן הפך הבורא את המפץ המטאפיסי למפץ פיסי, שנוצר ביום הרביעי, וברא את השמש והכוכבים, ככתוב: "הַמָּאוֹר הַגָּדֹל, לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם .... לְהָאִיר, עַל-הָאָרֶץ".

 

כמו ביום הראשון, שבו האור הוא הזרע האלוקי שפוגש את הביצית ליצירת נשמת אדם ראשון, כך בעולם הפיסי, קרני השמש הם הזרע שמפרה את כדור הארץ, שהוא ביצית מופרית ביקום, לאחר כניסת קרני השמש אליה.

 

אדם ראשון נפל תחילה לחלק התחתון של גן העדן, ולכן שואל אותו הבורא "אַיֶּכָּה". עץ הדעת הוא הדי. אן. אי. של כל הקיים, ובאכילת פריו נוצרו שאר חלקי הגוף המטאפיסי של אדם וחווה, הכוללים את איברי המין, שהשתקפותם הם השמש, כאיבר הזכרי, והירח, כנקבי. קרני השמש הן הזרע שמחיה את כדור הארץ, שהוא ביצית מופרית ביקום, שבה מתפתח העובר אדם וחוה בעולמנו.

 

בהמשך, מלביש הבורא לאדם את עור הנחש ומסלק אותו מגן העדן לעולם התיקון הפיסי, כדי שייולד מחדש בצורה מתוקנת. בעולם התיקון סדר הדברים הפוך, התיקון מתחיל מלמטה למעלה, בהתחלה נבראו החיות, החל מהיום החמישי, ורק אחר כך נולד האדם, ביום השישי.


 

 

 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
lawguide
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע