"וְלֹא-זָכַר שַׂר-הַמַּשְׁקִים אֶת-יוֹסֵף, וַיִּשְׁכָּחֵהוּ" (בראשית מ, כג')
בס"ד
מתוך קובץ חידושי "גילו ברעדה"
בהסכמת הרב עמוס שושן - רב יישובי רכס פורייה
נכתב על ידי גיל פרידמן
התשע"ח
לעשות נחת רוח ליוצרנו, ולעשות רצון בוראנו
לעילוי נשמת אבי ז"ל מיכאל בן מרטין
לעילוי נשמת אמי ז"ל ברוריה בת פאולינה
לרפואת כל חולי ישראל ובכללם, היכן שצריכים לכך:
הילה בת מיכל, הראל-בניה בן הילה, הדר בת הילה
"וְלֹא-זָכַר שַׂר-הַמַּשְׁקִים אֶת-יוֹסֵף, וַיִּשְׁכָּחֵהוּ"
(בראשית מ, כג')
יש לעיין, אם לא זכר בודאי שכח, ואם שכח בודאי לא זכר, ומה ראה הכתוב לכפול?
ובדומה לכך נאמר "זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק... לֹא תִּשְׁכָּח"
(דברים כה', יז'-יט'). וכידוע, זָכוֹר היינו בפה, לֹא תִּשְׁכָּח היינו
במחשבה ובזיכרון (הרב עובדיה יוסף זצוק"ל, ודבר זה נלמד בפירוש מהמדרש).
ומכאן נלמד ש-וְלֹא-זָכַר שר המשקים את יוסף – היינו במילים, לא הזכירו
בפני פרעה. וַיִּשְׁכָּחֵהוּ – היינו גם במחשבתו שכח.
וחיזוק לדברים מצאתי בדברי אור החיים – הגם שלא שכחו בתחילה, לא זכר שמו
כאשר צוה עליו יוסף, דכתיב 'זכרתני', ועוד מודיע הכתוב ששכחו מלבו (אור החיים מ',
כג'). כלומר לא זכר היינו את שמו של יוסף, שכשדיבר אל פרעה הזכירו רק בשם "נַעַר
עִבְרִי" (מא', יב'). וזה קרוב לביאורנו לעיל, שאף הרב מבאר לא זכר
על דרך 'לא ביטא במילים' וכפי שביארנו.
