"וְהַמְּדָנִים--מָכְרוּ אֹתוֹ, אֶל-מִצְרָיִם: לְפוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה, שַׂר הַטַּבָּחִים" (בראשית לז', לו')
בס"ד
מתוך קובץ חידושי "גילו ברעדה"
בהסכמת הרב עמוס שושן - רב יישובי רכס פורייה
נכתב על ידי גיל פרידמן
התשע"ח
לעשות נחת רוח ליוצרנו, ולעשות רצון בוראנו
לעילוי נשמת אבי ז"ל מיכאל בן מרטין
לעילוי נשמת אמי ז"ל ברוריה בת פאולינה
לרפואת כל חולי ישראל ובכללם, היכן שצריכים לכך:
הילה בת מיכל, הראל-בניה בן הילה, הדר בת הילה
"וְהַמְּדָנִים--מָכְרוּ אֹתוֹ, אֶל-מִצְרָיִם: לְפוֹטִיפַר סְרִיס
פַּרְעֹה, שַׂר הַטַּבָּחִים" (בראשית לז', לו')
כאן כתוב מְּדָנִים, והלא כתיב לעיל מִדְיָנִים (לז', כח'),
ומדוע שינה? והדבר אומר דרשני. ונראה שיש לדרוש נוטריקון – מְּדָנִים: מידת
הדין. במהלך זה של מכירת יוסף פועלת מידת הדין.
ודע עוד שזהו טעם שאמר אֶל-מִצְרָיִם בפסוק זה. שהרי אפשר היה לכתוב
בפשיטות והמדנים מכרו אותו לפוטיפר סריס פרעה וגו'. אלא יש לדרוש מִצְרָיִם
כפי שכבר נודע, לשון רבים של המילה מיצר, היינו צר וסוגר. ומלמדנו המקרא
שמידת הדין, המְּדָנִים, גלגלה שיוסף יימכר אל המיצרים, אל מִצְרָיִם.
ואם תתמה מה מידת הדין יש כאן, הלא להרווחה והצלה משבע שנות הרעב נתגלגל זה?
הלא כבר ביארו רבותינו שביוסף דין הוא, שהמכירה באה לו כנגד דיבת האחים הרעה שהוציא
על אחיו (רש"י לז', ב').