בס"ד

מתוך קובץ חידושי "גילו ברעדה"

בהסכמת הרב עמוס שושן - רב יישובי רכס פורייה

נכתב על ידי גיל פרידמן

התשע"ח

לעשות נחת רוח ליוצרנו, ולעשות רצון בוראנו

לעילוי נשמת אבי ז"ל מיכאל בן מרטין

לעילוי נשמת אמי ז"ל ברוריה בת פאולינה

לרפואת כל חולי ישראל ובכללם, היכן שצריכים לכך:

הילה בת מיכל, הראל-בניה בן הילה, הדר בת הילה

[email protected]

וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי (בראשית לא', ז')

כפי שכבר נודע, מעשה לאה ורחל יש בו משום מידה כנגד מידה ליעקב על מעשה הברכות, כפי שמובא במדרש: כל הלילה היתה עושה עצמה כרחל. כיוון שעמד בבוקר, וְהִנֵּה-הִוא לֵאָה, - אמר לה: בת הרמאי. למה רימית אותי?... אמרה לו: ואתה למה רימית אביך? ואמרת לו: אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ (בראשית, כ"ז, י"ט). ואתה אומר: וְלָמָּה רִמִּיתָנִי? (בראשית, כ"ט, כ"ו). ואביך לא אמר: בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה (בראשית כ"ז, ל"ה) ומתוך הדברים האלו החל (יעקב) לשונאה. (תנחומא ויצא)

ודע, שלא רק במעשה זה, אלא חיי יעקב לאורכם מלווים במידה כנגד מידה על מעשה זה, שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם צדיקים כחוט השערה (בבא קמא נ'), שעל אף שעשה את מעשה הברכות במצוות אימו, ולצורך מניעת הבכורה מעשיו הרשע, הלא עדיין צד של אי אמירת אמת אל מול אביו בוודאי יש כאן, ועל כך באה לו לצדיק מידה כנגד מידה.

הנה לבן הארמי, ובחילוף אותיות - הרמאי, מחליף לו את רחל בלאה, וכן מובא במדרש כפי שראינו לעיל (תנחומא ויצא).

ובפרטי המקרה נמצא, כי יצחק במעשה הברכות לא היה רואה, שנאמר "וַיְהִי כִּי-זָקֵן יִצְחָק, וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת" (כז', א'), ויעקב ובמעשה רחל ולאה אף הוא לא היה רואה, שמא מחמת החשיכה ושמא משכרות, שנאמר "וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה: וַיְהִי בָעֶרֶב" (כט', כב'-כג'), וכבר נתפרש ונתכוין לשכר את יעקב ביין כדי לרמותו ולא יבחין בין רחל ללאה (דעת זקנים, שם).

וכן במעשה הברכות האח יעקב מגיע במקום האח עשיו, ובמעשה רחל ולאה גם כן, האחות לאה מגיעה במקום האחות רחל.

וכן במעשה הברכות יעקב עושה זאת במצוות אביו, שנאמר "וְעַתָּה בְנִי, שְׁמַע בְּקֹלִי--לַאֲשֶׁר אֲנִי, מְצַוָּה אֹתָךְ" (כז, ח'), ובמעשה רחל ולאה, לאה עושה זאת במצוות אביה, שנאמר "וַיִּקַּח אֶת-לֵאָה בִתּוֹ, וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו" (כט', כג').

וכן רמאויות מלוות את יעקב בהמשך חייו: לבן הארמי, היינו הרמאי, מהתל בו שלא ביושר, ומחליף את משכורתו עשרת מונים, שנאמר "וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי וְהֶחֱלִף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים" (לא', ז').

וכן שמעון ולוי הורגים אנשי העיר שלא בידיעתו ולא על דעתו (על דרך הפשט על כל פנים), שנאמר: "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל-שִׁמְעוֹן וְאֶל-לֵוִי, עֲכַרְתֶּם אֹתִי, לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ" (לד', ל').

וכן האחים מרמים אותו בכתונת, שנאמר: "וַיָּבִיאוּ אֶל-אֲבִיהֶם, וַיֹּאמְרוּ, זֹאת מָצָאנוּ:  הַכֶּר-נָא, הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ הִוא" (לז', לב').

וכן חושד יעקב ברמאות האחים בחזרתם ממצרים ללא שמעון, שנאמר "וַיְהִי, הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם, וְהִנֵּה-אִישׁ צְרוֹר-כַּסְפּוֹ, בְּשַׂקּוֹ; וַיִּרְאוּ אֶת-צְרֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם, הֵמָּה וַאֲבִיהֶם—וַיִּירָאוּ: וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם, אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם:  יוֹסֵף אֵינֶנּוּ, וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ" (מב', לה'-לו') ופירש"י מלמד שחשדן שמא הרגוהו או מכרוהו כיוסף (רש"י שם).

וכן במעשה הברכות לאפרים ומנשה, מידה כנגד מידה הוא, וכן כבר כתב בעל הטורים: מזקן. כתיב חסר על שם ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות כשם שרימה יעקב לאביו בברכתו כשכהו עיניו כך עשה לו בנו בברכו אותם שהחליף לו יוסף מנשה באפרים (בעל הטורים מח', י').

ויש לפרט עניין זה, שהנה במעשה הברכות יצחק לא היה רואה, שנאמר "וַיְהִי כִּי-זָקֵן יִצְחָק, וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת" (כז', א'), ובמעשה אפרים ומנשה, יעקב לא היה רואה, שנאמר "וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן, לֹא יוּכַל לִרְאוֹת" (מח', י').

וכן במעשה הברכות האח הצעיר יעקב מתחלף עם האח הבכור עשיו, ובמעשה אפרים ומנשה, האח הצעיר אפרים מתחלף באח הבכור מנשה.

וכן במעשה הברכות האח הצעיר יעקב עושה זאת במצוות אמו, שנאמר "וְעַתָּה בְנִי, שְׁמַע בְּקֹלִי--לַאֲשֶׁר אֲנִי, מְצַוָּה אֹתָךְ" (כז, ח'), ובמעשה אפרים ומנשה, מתרחש ניסיון להחלפת הברכות על ידי האב יוסף, שנאמר "וַיִּתְמֹךְ יַד-אָבִיו, לְהָסִיר אֹתָהּ מֵעַל רֹאשׁ-אֶפְרַיִם--עַל-רֹאשׁ מְנַשֶּׁה" (מח', יז').